שולחן ערוך אבן העזר קמ ג

האשה עושה שליח לקבלה, והיא מגורשת בקבלתו מיד כשיגיע הגט לידו. ודינו כדין האשה לכל דבר, לענין אם זרק גט לחצרו או לתוך ארבע אמותיו.

הגה: וכותב בגט: הרי את מתרת וכו', אבל כשנותן הגט אומר לו: התקבל גט זה לאשתי (הר"ן פ"ק דקדושין):

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(ב) אם זרק גט לחצרו: בט"ז כתב אליבא דרב דאמר אין האשה יכולה לעשות שליח לקבל מיד שליח הבעל משום בזיון דהבעל כן הוא יש קפידא אם יש בזיון דאשה כמ"ש ריש סימן קמ"א אז אל יזרוק לחצר השליח דאיכא בזיון דהאשה שלא נתן ליד השליח אף על גב דהחצר משום יד הוא מ"מ האשה לא תדע את זאת ודבריו אין מוכרחים ועיין סי' קל"ח אם היתה ישינה באותו פעם ועיין סי' ל"ז שם כתבתי דינים אלו איך מדבר עם השליח ואם שינה מה דינו:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

לענין אם זרק גט לחצרו בטור כתוב שהוא מסופק בזה אם דין השליח כאשה לענין אם זרק לחצרו שתהי' מגורשת ומסתברא שדינו כדין האשה לכל דבר עכ"ל וכתב ב"י לא ידענא מהיכן ס"ד לפלוני בינייהו עכ"ל ולעד"נ אדרבא יש לתמוה ע"ז דהא עכ"פ אין השליח שוה לגמרי להאשה דהיא יכולה לעשות שליח והשליח קבלה אינו יכול לעשות שליח אחר כמ"ש סימן קמ"א בטור נהי דידו כידה לענין קבלה לענין שוי שליח לא מצוי (משוי) כו' וא"כ הכי נמי נימא דגבי דידה ריבתא תורה שחצרה יהיה כידה אבל השליח אין לו זכות זה אלא שהוא עצמו יהיה דוקא במקומה אבל לא ע"י חצרה דדלמא חצרו תורת שליחות הוא ול"ד למ"ש פ"ק דב"מ (לענין) גט (דחצרה קונה לה) בתורת יד ולא בתורת שליחות דשמא דוקא היינו לגבי דידה דרבינן ליה מונתן אבל בשליח שמא כע"י שליח אחר דמי וצ"ע ועיין מה שהארכתי בזה עוד בסימן קמ"א בסעיף א':

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}