שולחן ערוך אבן העזר קמ יא

מומר, השולח גט לאשתו, מלבד שישביעוהו ויקבל חרם וכל האלות התורה שלא יבטל לא את הגט ולא את השליחות, יעשו תקון אחר, והוא שכשימסר הגט לשליח יאמר לו: זכה בגט זה לאשתי פלונית בת פלוני והרי היא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם, ואחר כך יאמר החכם למומר: כבר אשתך מותרת לכל אדם, ולרוחא דמלתא תקח הגט מיד השליח, ותחזור למסרו לו, ואמר לו: הולך גט זה לאשתי פלונית בת פלוני ותהא ידך כידי ופיך כפי ועשיתך כעשיתי ותהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם.

ועין לקמן סי' קמ"א סעיף נ"ט:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(יז) ואח"כ יאמר וכו': אז ממ"נ מגורשת אם יכול לעשות ש"ק בכה"ג שהוא זכות שלה מגורש' מיד בקבלת השליח ואם לאו מגורשת בקבלתה והמומר אל יבטל כי הוא סבר דהיא מגורשת בקבלת השליח אבל להיפוך אם נעשה ש"ה ואח"כ ש"ק אז אם א"י לעשות ש"ק אז נתבטל גם ש"ה שהרי בטל לפנינו את ש"ה במסירתו לקבלה וכ"כ הת"ה:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ואח"כ יאמר החכם כו' דממ"נ אם יש בקבלה די כמו שסוברים הגאונים דזכות הוא לה תו לא צריך מידי ואפי' אם אינו די מ"מ המומר אסח דעתיה מלבטל השליחות כי יאמר שנסמך על הקבלה לחוד' בשעת הדחק וכן הוא האמת במקום שא"א שמגיע לידה כגון שהמומר אינו בנמצא די לנו בקבלה וכמו שהארכתי לעיל סי' זה סעיף ה':

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}