קטגוריה:שמות לב ז
וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה לֶךְ־רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה לֶךְ־רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּ/ךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵ/אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה אִיזֵיל חוֹת אֲרֵי חַבֵּיל עַמָּךְ דְּאַסֵּיקְתָּא מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּמַלֵּיל יְיָ עִם משֶׁה אִיזֵיל חוּת מִן רְבוּת יְקָרָךְ דְּלָא יְהָבִית לָךְ רְבוּתָא אֱלָהֵן בְּגִין יִשְרָאֵל וּכְדוּן חַבִּילוּ עוֹבָדֵיהוֹן עַמָּךְ דְּאַפֵּיקְתָּא מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם: |
רש"י (כל הפרק)
"וידבר" - ל' קושי הוא כמו (בראשית מב) וידבר אתם קשות
"לך רד" - (ברכות לב) רד מגדולתך לא נתתי לך גדולה אלא בשבילם באותה שעה נתנדה משה מפי ב"ד של מעלה
"שחת עמך" - שחת העם לא נאמר אלא עמך ערב רב שקבלת מעצמך וגיירתם ולא נמלכת בי ואמרת טוב שידבקו גרים בשכינה הם שחתו והשחיתורמב"ן (כל הפרק)
"כי שחת עמך" - אמר השם למשה כי עשו שתים רעות האחת כי שחת עמך וענין ההשחתה הריסת בנין כענין שנאמר ואיש כלי משחתו בידו (יחזקאל ט א) הנני אליך הר המשחית (ירמיהו נא כה) בבל ההורס כל חומה ומגדל ופירוש ההשחתה בכאן הדבר שקראו רבותינו מקצץ בנטיעות והשני כי עשו עגל מסכה והשתחוו לו ויזבחו לו והנה העבירה הראשונה לא ידענה רק השם לבדו שהוא יודע תעלומות לב והשנית מעשה הזובחים החוטאים שבהם כאשר פירשתי והנה רוב העם חטאו במעשה העגל כי כן כתוב ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב ולולי זה לא היה הכעס בכולם לכלותם והנה הנהרגים והנגפים מועטים כי ברובם היה החטא במחשבה רעה כמו שפירשתי וטעם אשר העלית מארץ מצרים יובן מפסוק ויסע משה את ישראל מים סוף (לעיל טו כב) או שרצה לומר לו כמאמרם אשר אמרו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים וכן במשנה תורה (דברים ט יב) אשר הוצאת ממצרים כי על ידך יצאו כאשר הם אומרים ומשה אמר בתפלתו אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה (פסוק יא) כי אתה לבדך הוא המוציא כי לך הכח והגבורה כי בכח גדול ימין ה' נאדרי בכח וביד חזקה ימין ה' תרעץ אויב (לעיל טו ו) וכן אמר בכחך הגדול ובזרועך הנטויה (דברים ט כט) כאשר רמזתי (לעיל טו ו ד"ה ימינך) בסוד מדת הזרוע
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לב ז.
לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ
עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ
הרבה נאמר על הפסוק הזה: כאשר בני ישראל טובים הם עמו של ה', עמי, כאשר הם רעים הם עמך.
ה' כעס מאוד, ואולי באמת הוא היה מוכן, כדבריו: "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי, וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם, וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (שמות לב י).
משה לא מקבל את דברי ה' ועונה לו: "לָמָה יְהוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ" (שמות לב יא), ואחרי שה' נרגע, נאמר: "וַיִּנָּחֶם יְהוָה עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ" (שמות לב יד).
לֶךְ רֵד
לך ממני, ה' אומר. לך ורד מההר. רד מהפסגה וחזור לעם. מקומך הוא למטה ולא פה למעלה, שומע ולומד את חוקי ה'.
ה' פקד על משה לרדת מהר מההר לפני שהמורדים יתארגנו, ישתלטו על הצבא, יחלקו פקודות לפגוע במשה, ויניעו את העם חזרה למצרים. ה' לא חשש שהם יברחו, כי ללא אוכל ומים במדבר הם לא היו יכולים ללכת רחוק, אבל בכל זאת משה היה צריך למהר כדי לא לתת לבעיה לגדול ולהביא להרג המוני.
ה' לא אסר על משה לקחת את "שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת, לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים" (שמות לא יח). ה' הניח למשה לקחת את הלוחות. משה לא ידע שהוא ישבור אותם. משה לא ידע שהוא יקבל הזדמנות שניה לעלות לראש ההר. משה לא ידע שהוא יצטרך לחזור ולכתוב הכל מחדש, בעצמו.
שִׁחֵת עַמְּךָ
"שִׁחֵת" - הרס, קלקל, נפל למקום רע, רכן כלפי מטה, ירד. (מילוג)
בהמשך ה' אומר: "סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם" (שמות לב ט) וכך יש הקבלה בין הפסוקים. כלומר "שִׁחֵת" זה סרו מהדרך, לקחו דרך צדדית.
ה' לא אמר שהם הלכו אחורה, רק שהם נמצאים ליד הדרך.
ה' תמיד משתמש בשפה מדויקת ביותר. כל זה ביחד מראה על התנהגות רעה, שירדה מהפסים, אבל זה לא חטא ולא פשע, ולכן אין עונש לאהרון ולרוב העם, אלא רק לחלק מהעם אשר "עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל" (שמות לב לה).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "שמות לב ז"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.