(שמות יב יז): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת, כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם"

1. לפי חכמי התלמוד, הפועל שמר מציין סייגים שנועדו להרחיק את האדם מהעבירה, כמו ב (ויקרא יח ל): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם".   לפי זה פירשו גם כאן, שיש לעשות סייגים כדי להתרחק מאיסור חמץ. בפרט, כבר כשלשים את הבצק למצות, יש לשמור עליו שלא יחמיץ: ללוש במהירות, להכניס לתנור במהירות (תוך 18 דקות) , לשמור את הבצק בטמפרטורה נמוכה, ועוד ( מכילתא , רש"י ) .

בימינו, מקפידים במיוחד לשמור על המצות הנאכלות בליל הסדר: כבר משעת קצירת החיטה, שומרים על גרגרי החיטה שלא יירטבו כדי שלא יחמיצו (אבן עזרא, רבנו בחיי) . מצה שנשמרה באופן זה נקראת מצה שמורה , על-שם הפסוק שלנו.

2. לפי חכמי המדרש, המצות מייצגות את כל המצוות: "כדרך שאין מחמיצין את המצה, כך אין מחמיצין את המצוה, אלא אם באה מצוה לידך - עשה אותה מיד" (רבי ישאיה, מכילתא , רש"י ) . כשאנחנו לשים בצק למצה, אם מתעכבים יותר מדי - הבצק מחמיץ ואנחנו "מחמיצים" ומפסידים את המצוה; כך גם בכל הזדמנות אחרת שנקרית לידינו לקיים מצוה, אם אנחנו מתעכבים יותר מדי - אנחנו עלולים "להחמיץ" ולהפסיד את המצוה.  

בימינו משתמשים בביטוי "החמיץ הזדמנות", שעניינו - התעכב יותר מדי עד שההזדמנות חלפה. הפועל "החמיץ" עבר חילון - בעבר השתמשו בו רק על מצוה, ובימינו משתמשים בו גם על הזדמנות של חול (ע"פ ניסן נצר, "עברית של שבת" על שמות יב יז, עמ' 72) .

1. כאן נאמר שיצאנו יצאו ממצרים בעצם היום הזה, כלומר לאור יום; אבל בפסוקים אחרים נאמר שיצאנו באמצע הלילה! ראו יום ולילה ביציאת מצרים .

2. מדוע פסוק זה מנמק את המצוה לשמור את המצות? - "כשם שאני שמרתי היום, ולא אחרתי יום אחד, ובעצם היום הזה הוצאתי אתכם  -  לטעם זה אתם גם כן לא תאחרו המצה עד שתחמיץ.   ואמר עוד ושמרתם את היום הזה - יצו כן האל גם כן שיהיה האדם משמר גם היום לבל יטעה בחשבון, ולא יקדים ולא יאחר מעשות את היום הזה ולא יום אחר במקומו. וכל פירוש זה אומר כי בעצם יאיר ימין ושמאל, יאיר לתת טעם למה שלפניו לשמירת המצות, ויאיר למה שלאחריו לשמירת היום על זה הדרך" (אור החיים) .

הקטע כולו (פסוקים 1-20) נאמר למשה בראש החודש (פסוק א), עוד לפני שה' הוציא את ישראל ממצרים. אם כך, מדוע ה' אומר הוצאתי בלשון עבר?

- נראה שמשה אמר לבני ישראל מראש, רק את החלק הנוגע לקרבן הפסח ויציאת מצרים (עד פסוק יג); את המשך הפרשה, הנוגע  לחג המצות ואיסור חמץ, הוא אמר להם רק אחרי שכבר יצאו ממצרים - כשיכלו להבין את משמעותו (שד"ל על פסוק יד ו-21) . כך נראה מ (שמות יב לט): "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם"( פירוט ).

הפועל חקק עניינו חרת, חצב בסלע,ובהשאלה: קבע כלל לטווח ארוך . חוקת עולם היה מצווה חקוקה וקבועה לנצח.

מתוך מאמרי בקישור זה

[1]

נכתב ב: 07:32:42 13.08.2010, כתוספת/תגובה ל: בראשית לא

ספר יהושע פרק כד כתוב:

(כז) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵדָה כִּי הִיא שָׁמְעָה אֵת כָּל אִמְרֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמָּנוּ וְהָיְתָה בָכֶם לְעֵדָה פֶּן תְּכַחֲשׁוּן בֵּאלֹהֵיכֶם:

ספר בראשית פרק 31 כתוב:

(מד) וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ:

(מה) וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה:

(מו) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל:

(מז) וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד:

(מח) וַיֹּאמֶר לָבָן הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ גַּלְעֵד:

(מט) וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר יִצֶף יְהֹוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ כִּי נִסָּתֵר אִישׁ מֵרֵעֵהוּ:

(נ) אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ:

(נא) וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ:

(נב) עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה:

איכה שומעים אבנים היתכן דבר כזה

ובכן כל אשר בשמים ובארץ עדים כי העדות היא על פי מערכת החושים שלנו וכאשר בני ישראל יראו את האבן שלדברי יהושע שמעה את כל דברי יהוה אז בני ישראל יזכרו וכך האבן עדה

ובחיינו אנחנו בני האדם צוברים לנו עדים ממגוון רחב של דברים ובמיוחד דברים שאנחנו רואים ושומעים ויודעים ואם למשל איש שאכל לחם ובאותו זמן חטא לאלהים אז בכל זמן שהאיש הזה יאכל לחם הוא לא ירגיש טוב כי הלחם עד לחטאיו ויתכן שהאדם לא יוכל לאכול לחם כליל ואז הרופאים יגידו לו שהוא רגיש ללחם

• • • לכן גם בעניין שאלתך איכה לשמור את המצות***

ובכן המצות מועדן באביב עת חטא האדם כאשר אלהים ניסהו [ניסיון] בניסן חודש האביב

וכדי לתקן את החטא הגדול הזה עלינו לשמור את המצות בחודש האביב ולהשמר מכל עוון וחטא פן יעידו עלינו רעה בעת הגאולה באביב

וככה זה אחיי לכל מוצרי המזון

או למשל איש שחטא בזמן ירח מלא אז הירח המלא עד לחטאיו וכל פעם שיראה ירח מלא אז האיש לא ירגיש טוב

וכל היקום אשר ברא אלהים עדי אמת הם והם מעידים במשפט התמיד ויש להשמר לנפשותינו פן יעידו עלינו רעה לאמור כי עלינו להיות יראי אלהים תמיד למען נאצור לנו עדי אמת שתמיד יעידו לטובה לנו וכך נאריך את ימינו

מורה לתורה משה דין

וגם ראה איך לשמור את חודש האביב על פי מאמרי בקישור זה

[2]

-- DAIAN SHEM, 2020-04-15 01:13:34