פתיחת התפריט הראשי

מ"ג שמות יב יז


מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּשְׁמַרְתֶּם֮ אֶת־הַמַּצּוֹת֒ כִּ֗י בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הוֹצֵ֥אתִי אֶת־צִבְאוֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּשְׁמַרְתֶּ֞ם אֶת־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה לְדֹרֹתֵיכֶ֖ם חֻקַּ֥ת עוֹלָֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתִטְּרוּן יָת פַּטִּירָא אֲרֵי בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין אַפֵּיקִית יָת חֵילֵיכוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם וְתִטְּרוּן יָת יוֹמָא הָדֵין לְדָרֵיכוֹן קְיָם עָלַם׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִטְרוּן יַת לִישָׁתָא דְּפַטִּירֵי אֲרוּם בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין הַנְפֵּיק יְיָ יַת חֵילֵיכוֹן פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם וְתִטְרוּן יַת יוֹמָא הָדֵין לְדָרֵיכוֹן קְיַם עֲלָם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושמרתם את המצות" - שלא יבאו לידי חמוץ מכאן אמרו תפח תלטוש בצונן רבי יאשיה אומר אל תהי קורא את המצות אלא את המצוות כדרך שאין מחמיצין את המצות כך אין מחמיצין את המצוות אלא אם באה לידך עשה אותה מיד

"ושמרתם את היום הזה" - ממלאכה

"לדרתיכם חקת עולם" - לפי שלא נא' דורות וחקת עולם על המלאכה אלא על החגייגה לכך חזר ושנאו כאן שלא תאמר אזהרת כל מלאכה לא יעשה לא לדורות נאמרה אלא לאותו הדור

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


סג. ושמרתם את המצות שמרהו (עד) שלא תביאהו לידי פסול. מכאן אמרו [פסחים פ"ג מד"ה] תפח, תלטוש בצונן. שיאור, ישרף והאוכלו פטור. סידוק, ישרף והאוכלו חייב (מיתה). איזהו שיאור- כקרני חגבים. סידוק - שנתערבו סדקיו זה בזה, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים, זה וזה האוכלו חייב (מיתה). איזהו שיאור- כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו.

ושמרתם את המצות ר' יאשיה אומר, אל תקרא כן, אלא ושמרתם את המצות. כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצוה, אלא אם באה מצוה לידך עשה אותה

מיד.

סד. כי בעצם היום הזה מגיד שלא יצאו אלא ביום.

הוצאתי את צבאותיכם אלו צבאות ישראל. אתה אומר כן, או אינו אלא צבאות מלאכי השרת? כשהוא אומר יצאו כל צבאות ה', הרי צבאות מלאכי השרת אמור, הא מה תלמוד לומר הוצאתי את צבאותיכם- אלו צבאות ישראל

סה. ושמרתם את היום הזה . למה נאמר? והלא כבר נאמר כל מלאכה לא יעשה בהם. אין לי אלא דברים שהם משום מלאכה, דברים שהם משום שבות מנין- תלמוד לומר ושמרתם את היום הזה, להביא דברים שהן משום שבות. ואף חולו של מועד יהא משום שבות אסור. והדין נותן, הואיל ויום הראשון ויום האחרון קרויים מקרא קדש, וחולו של מועד קרוי מקרא קדש, ויום טוב הראשון והאחרון הרי הן אסורין משום שבות, חולו של מועד שהוא קרוי מקרא קדש, אינו דין שיהא אסור משום שבות- תלמוד לומר ביום הראשון שבתון.

<< · מ"ג שמות · יב · יז · >>