פתיחת התפריט הראשי

התורה והמצוה על שמות יב יז


פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות יב יז:

סג. ושמרתם את המצות . השמירה היא שעושים סיגים וגדרים סביב להמצוה ומשמרת למשמרת (כנ"ל בא כח) וכן ישמר שלא יבא לידי חמוץ. ועל זה מביא מה שנאמר במשנה פסחים (דף מח ע"ב) תפח תלטוש בצונן. ובמשנה שאחריו איזהו שאור עיי"ש. ובגוף הדבר, אם מצות שמור נוהג במצות ואם אינו נוהג רק במצה של מצוה, נחלקו הגאונים הקדמונים.

וזה גם כן פלוגתת ר' יאשיה, שהוא סבירא ליה שאין צריך שימור רק במצה של מצוה שבלילה הראשון. ועל זה אמר את המצות הידועים- רצה לומר מצת מצוה. ומזה הוציא לכל מצוה שצריכה שימור לבל תתחמץ, וכמו שמובא ברש"י יומא (דף לג) מגלה (דף ו).

סד. כי בעצם היום הזה . ובפ' ראה אמר ועשית פסח כי בחדש האביב הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה . ואמרו חז"ל (ברכות דף ט) הכל מודים כשנגאלו לא נגאלו אלא בערב וכשיצאו לא יצאו אלא ביום. כי היציאה תפול בין על היציאה מרשות העבדות, כמו ובשביעית יצא לחפשי חנם, בין על היציאה הפעלית שיוצא לארץ אחרת.

ובלילה היתה היציאה מן העבדות ועל זה היה מורה הפסח שאכילתו בלילה, ועל זה אמר ועשית פסח כי וגו' הוציאך ה' לילה. וביום היתה היציאה מן הארץ, ויציאה זו נמשכה ז' ימים עד שטובעו המצריים בים בשביעי. ועל זה בא אכילת מצה, ועל זה אמרו ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה , שהוא על היציאה שביום. ואמר הוצאתי את צבאותיכם כי אז היו כצבא ומחנה ולא כלילה שלא היו צבא עדיין. ופי' שמה שנאמר (יב מא) ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' הם צבא מעלה שהיו עמהם במצרים לשמרם והם יצאו מעצמם, ומה שכתוב פה, הוצאתי את צבאותיכם, הם צבא מטה שהם לא יצאו מעצמם רק על ידי ה' שהוציאם.

סה. ושמרתם את היום הזה . היא השמירה ממלאכה, ללמד שגם השמירה ממלאכה נוהג לעולם, שעל זה אמרו שנית לדורותיכם חקת עולם . כי הראשון בא על החגיגה, ופה על המלאכה כמו שאמר רש"י בפירושו. ולשון ושמרתם מורה על הסייג והגדר וסמכו בזה דרך אסמכתא על השבותין וכמו שבארתי זה למעלה ( בא ס ).



קיצור דרך: mlbim-jm-12-17