פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים רָשָׁע לֹא יָבִין דָּעַת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יֹדֵ֣עַ צַ֭דִּיק דִּ֣ין דַּלִּ֑ים
  רָ֝שָׁ֗ע לֹא־יָבִ֥ין דָּֽעַת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דין דלים" - ייסורי דלים ומה הם צריכים ונותן להם לב

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יודע צדיק". הנה הצדיק יודע הדין והחוק אשר לדלים וישתדל לתת להם חקם הן מכחות נפשו המשרתים את השכל כאמרו גומל נפשו איש חסד הן מהענינים אשר יחסר להם לחם ושמלה והרשע לא יתן לו לשכלו חוקו מהדעות וזה בהפך הענין בצדיק כי הצדיק ישגיח בזולתו לתת להם חוקם ובחלקים הפחותים והרשע לא יתן חוקו גם לחלק היותר נכבד ממנו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יודע צדיק דין דלים, הצדיק" הוא מי שעושה מעשה הצדק, הוא "יודע דין דלים" יש הבדל בין דין ובין משפט, שהמשפט הוא דבר שמשפטו מבואר, והדין הוא הטענות בדבר שאין משפטו מבואר, ובכ"ז יודע הצדיק דינו בידיעה ברורה, שעל ידי שעוסק בפעולת הצדק יכיר עם מי הצדק, והרשע לא לבד שלא ידע הדין, כי "גם לא יבין דעת" גם דבר המבורר שזה נקרא דעת, שהוא המשפט המבואר לא יבין אותו, באשר הוא ברשעו דרכו הפוך מן הצדק והמשפט, ולכן לא יבין משפט הידוע ג"כ:

ביאור המילות

"דין". הבדלו מן משפט (ישעיה י' ב', ובכ"מ):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דין דלים" - ייסורי הדלים ודוחק עניים.

"לא יבין" - לא יתן לב להבין ולדעת מחסורם.

מצודת ציון

"דין" - משפט יסורים.

<< · מ"ג משלי · כט · ז · >>