פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַנְשֵׁ֣י לָ֭צוֹן יָפִ֣יחוּ קִרְיָ֑ה
  וַ֝חֲכָמִ֗ים יָשִׁ֥יבוּ אָֽף׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יפיחו" - ילהיבו כלהבת אש הנפוח ברוח

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אנשי לצון". האנשים הליצנים יסבבו שיתחדש ריב וקטטה וזה מבואר מענינם ואולם החכמים הם בהפך זה כי הם סבה שיתחדש השלום וישיבו בחכמתם האף והכעס אשר מקצת האנשים לקצתם:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אנשי לצון יפיחו קריה", אנשי לצון ע"י לצנותם יפיחו רוח חמה וסערה, ויפיחו כזבים ולה"ר ומפח נפש בעיר, אבל החכמים שמתנהגים כפי חקי החכמה ידעו להשיב אף, וגם ר"ל שעל ידי אנשי לצון יהיה פח ומוקש על העיר ומדה"ד הקשה, אבל ע"י החכמים ישוב אף ה' מעליהם אז יעוררו את העם בתשובה ויתפללו להשיב אף ורוגז ה':

ביאור המילות

"יפיחו". מענין מפח נפש, או מענין פח ומוקש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יפיחו" - ילהיבו העיר בלהבת אש המחלוקת כמו הרוח המפיח באש להעלות השלהבת, כי דרכם לחרחר ריב בין אנשים.

"ישיבו אף" - דרכם לתווך השלום ולהשיב אף האיש מאחיו.

מצודת ציון

"יפיחו" - ענין נשיבה, כמו (ישעיהו נד): "נופח באש".

"קריה" - עיר.

<< · מ"ג משלי · כט · ח · >>