קטגוריה:משלי כו טז

1. על-פי הפשט, העצל הוא חכם בעיניו.

יש אנשים המתלוננים על בעיות, אבל כשמציעים להם פתרונות, הם תמיד מוצאים סיבות למה הפתרונות לא טובים: "זה לא יילך, אין סיכוי", "אני לא מבין מה זה כבר יכול לעזור", וכו'... מי שדוחה יותר מדי הצעות לפתרון חשוד בעצלות, שהרי העצל חושב שהוא חכם יותר משבעה אנשים שונים האומרים דברי טעם - גם כשמציעים לו שבעה פתרונות שונים, הוא עדיין חושב שהוא חכם יותר ושהבעיה שלו קשה יותר.

2. ועל-דרך הדרש, החכם הוא עצל בעיניו.

החכם תמיד חושב שהוא עצל, שהוא לא עשה מספיק. בניגוד לרוב האנשים, שתמיד מוצאים סיבות וטעמים למה הם לא עושים דברים ("אין לי זמן", "אני לחוץ\ה", אין לי כוח"...) החכם לא מנסה למצוא טעמים אלא תמיד אומר: "אני עצל מדי! לא עשיתי מספיק!".

גם חכמי המדרש, כנראה, פירשו באופן דומה: "כשהיה שלמה מעבר את השנה, היה מכניס שבעה זקנים לפניו, שנאמר חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם. מהו חכם עצל בעיניו - שהיה שלמה תופס פיו שלא לדבר בפני מי שגדול ממנו" (שמות רבה טו כ).

- אמנם, פירושים אלה אינם מתאימים להקשר של הפסוק, הנמצא בקבוצה של 4 פסוקים המדברים על העצל (פסוקים 13-16).

1. בלשון המקרא, המספר שבע מציין שפע וריבוי, והכוונה שהעצל דוחה עצות רבות של אנשים חכמים רבים.

2. המספר שבע רומז גם למספר היועצים הקרובים של המלך, כמו ב(אסתר א יד): "שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת"*, והכוונה שהעצל חכם בעיני עצמו יותר מהיועצים שנחשבים לחכמים ביותר בממלכה (מצודות).

3. וייתכן שהכוונה ל-7 ממש, והפסוק נותן מבחן לעצלות - מי שדוחה הצעות הגיוניות של 7 אנשים שונים, חשוד בעצלות.

1. בפרק ל"א מתוארת אישה חרוצה המחפשת שבע דרכים שונות לעבוד, כנגד שבעה התירוצים של העצל; ראו (משלי לא יג): "דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ..."*.

2. פתגם עממי אומר: "כשרוצים - מחפשים דרכים; כשלא רוצים - מחפשים סיבות". בלשונו של ספר משלי: "החרוץ - מחפש דרכים; העצל - מחפש סיבות".