, כי יאמר שלא מצאת מענה; ולכך ענהו, ולא תחשב בזה כמוהו, כי הכל יראו שדבריו אולת ודבריך בהשכל (וקצר הכתוב גם בזה, הואיל ומאליו יובן מסוף המקרא).
פסוק ו
• לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"מקצה" - מלשון קציצה וכתיתה.
"חמס" - דברי סרה, וקרוב לענין (ירמיהו יג): "נחמסו עקביך" שהוא הסרה.
מצודת דוד
"
מקצה וגו'" - הרוצה לתת מרגוע לרגליו, ו
שולח אמריו ביד כסיל, הנה הכסיל לא בדעת ידבר ומהפך הכוונה, ובעל-כורחו צריך הוא לכתת
רגליו לרוץ מהרה לתקן מה שקלקל הכסיל,
ושותה עוד
חמס, כי חבירו יזעף עליו בעבור דברי השליח הנאמרים בלי דעת, כי יחשוב שכן יצאו מפי המשלח.
פסוק ז
• לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"דליו" - ענין הרמה, כמו (ישעיהו לח יד): "דלו עיני למרום".
"שוקים" - שוקי הרגליים.
"מפסח" - מחיגר.
מצודת דוד
"
דליו" - כמו שה
שוקים מן הפסח המה גבוהים זה מזה ולזה יפסח, וכן
המשל בפי הכסילים לא תשוה אל הנמשל.
פסוק ח
• לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"כצרור" - ענין קשירה, כמו (בראשית מב): "צרור כספו".
"במרגמה" - כן יקרא הקלע, על כי בו רוגמים ומשליכים האבנים, והוא מלשון (ויקרא כ): "באבן ירגמו".
מצודת דוד
"
כצרור" - כמו
הצורר אבן בכלי הקלע, שזמן מועט ישאר בתוכו כי הוא עומד לזרוק,
כן הנותן לכסיל כבוד, כי מעט זמן ישאר בכבודו, כי מהר יבזה את עצמו במעשה כסילות.
פסוק ט
• לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"חוח" - מין קוץ, כמו (מלכים ב יד): "החוח אשר בלבנון".
מצודת דוד
"
חוח" - כמו הקוץ
העולה ביד שכור, שהוא נוקב כפיו ומזיק בו לאחרים, כן ה
משל אשר
בפי הכסילים יזיק לעצמו ולאחרים.
פסוק י
• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"רב" - מלשון מריבה.
"מחולל" - מלשון חלל והרג.
"עוברים" - ר"ל בעלי עבירה עוברים על דת.
מצודת דוד
"
רב" - איש
ריב ירבה
חללים כל הקרב, ואין מי יגש אליו; אבל
ישכור את ה
כסיל ואת ה
עוברים על דת, למען יהיו הם בחברתו להכאיב עמהם את הבריות.
פסוק יא
• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"קאו" - מלשון הקאה.
"שונה" - מלשון שנים.
מצודת דוד
"
ככלב" -
כמו ה
כלב אשר דרכו לחזור ולאכול את המאכל אשר קאה מגופו, ולא יבין כי בעבור רוע המאכל קאה אותו ומה לו לאכלו שוב? כן ה
כסיל שונה לעשות שוב
אולתו אשר נכשל על ידו, ולא יבין.
פסוק יב
• לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
ראית" - כאשר
תראה איש חושב עצמו
בעיניו לחכם ולא כן הוא, הנה
יש תקוה להמחזיק עצמו
לכסיל יותר
ממנו, כי הוא ילמד ויתחכם, אבל המחזיק עצמו לחכם לא יחפוץ ללמוד מזולת.
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"שחל" - שם משמות האריה.
מצודת דוד
"
אמר עצל" - לרוב העצלות יגזים לומר: איך אלך, הלא
שחל בדרך וגו' ואהיה נטרף!
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"צירה" - רגל הדלת הנתון בחור המפתן, וכן נאמר בדרך שאלה (שמואל א ד): "נהפכו עליה ציריה".
מצודת דוד
"
הדלת" - כמו
הדלת תסבב עצמה
על הציר הנה והנה ולא תצא ממנה, כן
העצל יתהפך
על מטתו ולא יקום.
פסוק טו
• לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"בצלחת" - שם כלי בשול, כמו (דברי הימים ב לה): "ובדודים ובצלחות"
"נלאה" - ענין עייפות, כמו (שמות ז): "ונלאו מצרים".
מצודת דוד
"
טמן" - הנה ה
עצל יתעצל במלאכה וכל היום עוסק באכילה, ו
ידיו טמונים בצלחת לקנח התבשיל המתדבק בו; והנה בסופו יהיה
נלאה ועיף
להשיב ידו אל פיו להשים בה המאכל, והוא ענין מליצה לומר שיחסר לחמו וכאלו נלאה להשים המאכל אל פיו.
פסוק טז
• לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
חכם עצל" - ה
עצל הוא
חכם בעיני עצמו יותר
משבעה רואי פני המלך היודעים
להשיב טעם על כל אשר ישאלום, כי בעבור העצלות יתחכם למצוא טעם על בטול המלאכה.
פסוק יז
• לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
מחזיק" - כמו האוחז
באזני כלב, הנה הוא גורם לעצמו נשיכת הכלב - כן המתמלא
עברה וזעם
להתעבר ולכעוס
על ריב שאין נוגע
אליו, כי כאשר יוזק בדבר הזה הוא גרם לעצמו.
פסוק יח
• לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"כמתלהלה" - ענין יגיעה ועייפות, כמו (בראשית מז): "ותלה ארץ מצרים".
"היורה" - ענין השלכה, כמו (שמות טו): "ירה בים".
"זקים" - ניצוצות, כמו (ישעיהו נ): "מאזרי זיקות".
מצודת דוד
"
כמתלהלה" -
כמו המתייגע לזרוק ניצוצים של אש הנכבים טרם יבואו אל מי שזרקם ולא יזיקו אותו, הנה עם-כל-זה לא יגע לריק כי כוונתו לאמן ידו לזרוק בו
חצים ודברים ה
ממיתים -
פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
כן איש" -
כן המרמה את רעהו, וכאשר ירגיש בדבר ישיב לומר
הלא לשחוק עשיתי וכוונתי היתה לגלות לך - הנה ידוע תדע שלא כן הוא, והשמרו ממנו, כי דעתו לרמות כאשר ימצא ידו.
פסוק כ
• לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"באפס" - הוא כענין לא כמו (ישעיהו מו): "ואפס כמוני".
"נרגן" - מתלונן.
מצודת דוד
"
באפס וגו'" - שני אלו שווין המה: כמו
כשאין עצים תכבה האש מעצמו, כך
כשאין נרגן המחרחר ריב תשתוק המריבה מעצמה.
פסוק כא
• לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"פחם" - הם גחלים כבוים, כמו (ישעיהו נד): "נופח באש פחם".
"לחרחר" - להבעיר אש המריבה והחרון, והוא מלשון (יחזקאל כז): "והעצמות יחרו".
מצודת דוד
"
פחם" - כמו ה
פחמים מוכנים המה להבעיר ה
אש, כן
איש מדון מוכן הוא
לחרחר ריב.
פסוק כב
• לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"כמתלהמים" - ענין הכאה המשברת, והוא הפוך מן (תהלים קמא): "יהלמני צדיק".
מצודת דוד
"
דברי נרגן" -
דברי מתלונן המה קשים
כמכות המשברות, ועוד
המה יורדים חדרי בטן, אבל המכות המה מעל הגוף ממעל; וכאומר: הנה המכות אשר המה ממעל נוח לרפאות, ולא כן מכות חדרי בטן, וכן קשה לרפאות דברי המתלונן.
פסוק כג
• לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"סיגים" - הוא פסולת הכסף.
"מצופה" - מחופה.
"דולקים" - ענין רדיפה, כמו (בראשית לא): "דלקת אחרי".
מצודת דוד
"
כסף סיגים" - כמו
המצפה כלי חרס בכסף המעורב ב
סיגים, הנה כאשר יראה הרואה כי סיגים המה יתן לב לבחון בפנימיותם וימצאם חרס - כן ה
שפתים הרודפים אחר אהבת הבריות
ובלבו יחשוב מרמה, הנה כאשר ימצא בשפתיו מאומה
רע ואם מעט הוא, ידוע תדע שלבו מלאה זדון.
פסוק כד
• לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
בשפתיו" -
בחלקלקות
שפתיו יעשה ה
שונא עצמו כאלו הוא
נכרי מן השנאה ואינה עמדו, אבל
בקרב לבו
ישים המרמה ואינה עוזבה.
פסוק כה
• לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"שבע" - ר"ל הרבה, וכן (משלי כד): "שבע יפול צדיק".
מצודת דוד
"
כי יחנן" -
אם ישא
קולו ב
תחנונים - אל תאמן בו, כי שבע תועבות בלבו.
פסוק כו
• לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"במשאון" - בחושך, כמו (איוב ל): "אמש שואה ומשואה".
מצודת דוד
"
תכסה" - כאשר
תתכסה השנאה בחושך, ר"ל העושה דבר השנאה והרעה במקום שאין אנשים רואים, הנה סוף הדבר
תגלה רעתו בקהל רב, ואז יקבל גמול הרעה.
פסוק כז
• לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"כורה" - חופר, כמו (תהלים ז): "בור כרה".
"שחת" - בור, כמו ויפול בשחת (שם).
"וגולל" - מלשון גלגול וסבוב.
מצודת דוד
"
כורה" - החופר בור לרגלי חבירו, סופו הוא עצמו
יפול בה; וכן
הגולל אבן על חבירו, סופו
תשוב אליו; וכפל הדבר במ"ש, ור"ל: החורש רעה על חבירו הוא עצמו יוכשל ברעתו.
פסוק כח
• לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"דכיו" - ענין שבירה וכתיתה, כמו (במדבר יא): "או דכו במדוכה".
"מדחה" - מלשון דחיה.
מצודת דוד
"לשון שקר" - איש שקר ישנא את הנדכאים בשקריו, ואף אם לא גמלוהו רע, כי יחשוב שאויבים המה לו על כי נדכאו בשקריו; אבל פה חלק ידחה את השנאה ההיא, ר"ל אם ידבר אליו חלקלקות להראות בעצמם כאלו אינם יודעים מדברי שקריו, אז השנאה ההיא נדחית מעצמה.
