פתיחת התפריט הראשי

ביאור:משלי כו יא

משלי כו יא: "כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ, כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ."

תרגום מצודות: כמו הכלב, אשר דרכו לחזור ולאכול את המאכל אשר קאה (הקיא) מגופו, ולא יבין כי בעבור רוע המאכל קאה אותו, ומה לו לאכלו שוב? כן הכסיל, שונה לעשות שוב איוולתו אשר נכשל על ידו, ולא יבין.

תרגום ויקיטקסט: כמו כלב, האוכל מאכלים מזיקים, ומקיא אותם, ואז שב, חוזר ונובר בקיא שלו, דולה משם את המאכלים המזיקים ואוכל אותם שוב - כך הוא הכסיל, העושה איוולת (שטות) פעם אחת, וניזוק, ואז עושה פעם שניה את אותה שטות.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כו יא.


דקויותעריכה

אחת הטעויות שאנחנו אומרים לעצמנו היא "כבר חטאת, אז לא יקרה שום דבר אם תחטא שוב". ספר משלי מתנגד לגישה זו, וממשיל אותה להתנהגות של כלב.

לכלב ישנה תאוות אכילה מוזרה - הוא מתאווה לאכול כל דבר, אפילו דברים לא אכילים בעליל. אני מכיר כלב אחד, שבכל פעם שהוא רואה נייר טואלט, הוא קופץ עליו בתאווה ומנסה לאכול אותו. מובן שהקיבה שלו אינה מסוגלת לעכל נייר טואלט, ולכן תוך זמן קצר הוא מקיא הכל. אבל הכלב לא מבין שהוא עשה טעות - הוא מסתכל על הקיא שלו, רואה שם את הנייר ושוב מתאווה לאכול אותו, וכן הלאה, שוב ושוב: "הכלב אוכל דברים נמאסים, וכאשר יקיאם - נמאסים יותר, והוא שב עליהם לאכלם..." (ר' יונה, שערי תשובה א ד).

והנמשל הוא הכסיל = השונא ללמוד; שונה = עושה פעם שניה; איוולת = מעשים שטחיים, מעשי שטות; כסיל שונה באיוולתו = הכסיל עושה מעשי שטות, וגם כשהוא רואה את התוצאות השליליות שלהם, הוא אינו לומד אלא חוזר על אותם מעשים שוב ושוב: "... כן עניין הכסיל - כי יעשה מעשה מגונה, וכאשר ישנה בו, מגונה יותר" (הרב יונה גירונדי, שערי תשובה א ד).


כל אחד עושה טעויות; ההבדל בין אדם רגיל שטועה לבין כסיל הוא, שהכסיל חוזר על מעשי האיוולת שלו פעם שניה (ויותר).

המסקנה המעשית הפוכה מעצתו של יצר הרע: ככל שאדם חטא יותר, כך הוא צריך למהר יותר לעשות תשובה.

וידוי ביום כיפורעריכה

חכמי התלמוד נחלקו בפירוש הפסוק:

"תני: עבירות שנתודה עליהן ביום הכיפורים שעבר, אינו צריך להתוודות עליהן יום הכיפורים הבא; אם עשה כן, עליו הכתוב אומר ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו."

"תני, ר' אליעזר אומר: הרי זה זריז ונשכר, מאי טעמיה דר' אליעזר?" (תהלים נא ה): "כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד""."

"מה מקיים ר' אליעזר טעמא דרבנן ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו? - בשונה באותה העבירה."

"מה מקיימין רבנן טעמא דרבי אליעזר, וחטאתי נגדי תמיד? - שלא יהו בעיניו כאילו לא עשאן, אלא כשעשאן ונמחל לו" (ירושלמי יומא פרק ח הלכה ז, וכן בבלי יומא פו ב).

1. לפי התנא רבי אליעזר בן יעקב, והאמורא רב הונא, המילה שונה משמעה "עושה פעם שניה", והפסוק מתייחס לאדם ה על אותה עבירה פעמיים (ראו למעלה).

2. ולפי שאר החכמים, המילה שונה משמעה "משנן, חוזר בדבריו"; והם הסיקו מכאן, שאסור לאדם לשנן ולדבר על חטאיו יותר מדי - אם התוודה עליהם פעם אחת ביום הכיפורים, ולא חזר עליהם אחר-כך, אין טעם שידבר עליהם שוב, וזאת מכמה סיבות (מתוך "שיעורים באגדות חז"ל" על תלמוד בבלי יומא פו:, ע"פ שערי תשובה ד כא, בשם מדרש תהלים לב):

  • הדבר מראה שאינו בוטח בה' שאכן סלח לו ביום הכיפורים הקודם;
  • הדבר מראה שאינו מפשפש במעשיו ואינו שם לב אם הוא ממשיך לחטוא, אלא רק חוזר כמו תוכי על הוידוי של שנה שעברה;
  • הדבר מראה שכביכול אין לו שום עבירות חדשות;
  • מחשבה נוספת על החטא יוצרת את אותה אנרגיה של חטא, ועלולה לגרום לאדם לחטוא שוב (אלה עזרא).
וההלכה נפסקה כר' אליעזר בן יעקב, שמותר לאדם להתוודות שוב על עבירות ישנות אך אסור לו לבצע אותן שוב, וכדברי הרב יונה גירונדי (ראו למעלה).

הקבלותעריכה

ישעיהו הנביא דיבר על מנהיגים כסילים. המנהיג הכסיל, שאין לו שום חזון ברור, שונה = חוזר שוב ושוב על מעשים אויליים, כמו שיכור התועה ושותה את קיאו, שהרי "אין אלטרנטיבה"...

1. מנהיגי מצרים, (ישעיהו יט יד): "ה' מָסַךְ בְּקִרְבָּהּ רוּחַ עִוְעִים, וְהִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ, כְּהִתָּעוֹת שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ"*.

2. וגם מנהיגי אפרים, (ישעיהו כח א): "הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם... הֲלוּמֵי יָיִן"*ויהודה, (ישעיהו כח ז): "וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ, כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן הַיַּיִן, תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה"*, (ישעיהו כח טו): "כִּי אֲמַרְתֶּם 'כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת, וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה; שיט[שׁוֹט] שׁוֹטֵף כִּי עבר[יַעֲבֹר] לֹא יְבוֹאֵנוּ, כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ'".




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/26-11