פתיחת התפריט הראשי

ביאור:משלי כו יט

משלי כו יט: "כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר 'הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי'."

תרגום מצודות: - כן איש המרמה את רעהו, וכאשר ירגיש בדבר ישיב לומר 'הלא לשחוק עשיתי וכוונתי היתה לגלות לך' - הנה ידוע תדע שלא כן הוא, והשמרו ממנו, כי דעתו לרמות כאשר ימצא ידו.

תרגום ויקיטקסט: - כך איש אשר מרמה את רעהו ואומר "הלא אני רק משחק, זה רק בצחוק!".


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כו יט.


דקויותעריכה

1. יש משחקים, שכדי לנצח בהם צריך לרמות - זה חלק מהמשחק. האם מותר לשחק במשחקים כאלה? לפי ספר משלי, כנראה שלא: לשחק במרמה זה כמו לשחק בנשק! מדי-פעם אנחנו שומעים על חייל שנהרג לאחר שהוא או חייל אחר בסביבתו שיחק בנשקו האישי ופלט כדור. כמו אותו אדם המתלהלה = מהתל, מתהולל ומשתגע, משחק בכלי-נשק ויורה לכל עבר "רק בשביל המשחק", אך בסופו של דבר פוגע בעצמו או ברעהו ומביא מוות - כך הוא האדם שמרמה את רעהו ואומר "זה רק משחק".

2. הרב עובדיה יוסף זצ"ל פירש פסוק זה כאיסור להתלוצץ ולהתבדח על רבנים, בפרט במסגרת מנהג "רב פורים": "והמבדח הזה על חשבון חכמי ישראל גדול עונו מנשוא... עליו נאמר שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ. והוא בכלל מבזה תלמידי חכמים שאין לו חלק לעולם הבא (כמבואר בסנהדרין צט:, והרמב"ם פרק ג מהלכות תשובה הלכה יד), ועליו אמר שלמה בחכמתו כמתלהלה היורה זיקים חצים ומות... ואמר הלא משחק אני" (מתוך כתבה של אבישי בן חיים באתר nrg).

הקבלותעריכה

1. מה כל כך רע במשחקים של מרמה? הנביא ירמיהו מסביר:

(ירמיהו ט ד): "וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ, וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ, לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר, הַעֲוֵה נִלְאוּ"*.

ירמיהו אינו מאשים את בני דורו על כך שהם משקרים מדי פעם, אלא על כך שהם לימדו לשונם דבר שקר, כלומר - הרגילו את עצמם לשקר.

השקר אינו טבעי לאדם. כשאדם משקר, הגוף שלו מתנהג בצורה שונה מהרגיל (מזיע, רועד, ממצמץ וכו'), והדבר מאפשר לאנשים בעלי תפיסה חדה, או למכונות מיוחדות לגילוי שקרים (= פוליגרף), לזהות את השינויים ולחשוף את השקרן.

אך בני ישראל באותו הדור לימדו לשונם דבר שקר - הרגילו את עצמם לדבר שקרים עד שהשקר הפך להם לטבע, והם יכלו לשקר "בלי למצמץ" ובלי להיתפס.


ההרגל הזה מתחיל משקרים קטנים - מטפסים שקריים שחותמים עליהם כי "כך עושים כולם"; אבל לאחר שההרגל נטוע בחברה, והחברה מתרגלת לחיות עם רמה מסויימת של שקר, נסללת הדרך לשחיתויות חמורות יותר.ובהמשך של אותה הנבואה, הלשון המדברת שקר נמשלת לחץ מחודד, כמו בפסוק שלנו:

(ירמיהו ט ז): "חֵץ שוחט[שָׁחוּט] לְשׁוֹנָם, מִרְמָה דִבֵּר; בְּפִיו שָׁלוֹם אֶת רֵעֵהוּ יְדַבֵּר, וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ"


2. דיבור נמשל לנשק גם ב:

  • (משלי יב יח): "יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב, וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא"*
  • (משלי כה יח): "מֵפִיץ וְחֶרֶב וְחֵץ שָׁנוּן אִישׁ עֹנֶה בְרֵעֵהוּ עֵד שָׁקֶר"*




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/26-19