פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כשלג". הנה כירידת השלג בקיץ שהוא מור' שלא יתכן לפי המנהג הטבעי וכמטר בקציר שהוא מזיק ובלתי נאות כן לא יאות לכסיל כבוד כי אין מחקו לפי הנהוג לתת לו כבוד ונתינת הכבוד לו הוא דבר מזי' להמון העם יבא לחשוב שאין יתרון לחכם על הכסיל:

 

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כצפור לנוד". הנה כמו הצפור שהוא נד ממקומו בקלות וכדרור לעוף אל הבית שיצא ממנו כן קללת חנם לא תבא אל המקולל בה כך תהיה נדה ממנו בקלות ותשוב לאשר יצאה הקללה מפיו כמו שישוב הדרור לבית אשר יצא ממנו:

 

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שוט לסוס". הנה הכסילים דומים לבהמות שלסבת חסרונם יצטרך האדם בהנהגתם להכותם כי האדם ינהיג הסוס באשר ירצה כשיהיה לו שוט יכה בו וינהיג החמור כשיעקוץ אותו האדם במתג כמנהג החמורים כן ינהיג האדם הכסילים באשר ירצה כאשר יכה אותם בשבט בדרך שיקבלו מוסר:

 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל תען כסיל כאולתו". במה שיטיח כנגדך מהדברים לחסרון דעתו כי אין ראוי שתטה אזנך לשגעונותיו:

"פן תשוה לו גם אתה". ר"ל שהיה זה סכלות ממך אם תעריך דבריו באופן שתתפעל מהם.

 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ענה כסיל כאולתו". להסירו מהטעות שנפל בו בדברי חכמה:

"פן יהיה חכם בעיניו". במה שמצא מזה וישאר עם הדעת הנפסד ההוא והנה בזה אין ראוי לך לשתוק כי הוא הראוי שתסיר המכשולות מלפני האנשים בחזקת היד:

 

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מקצה וגו'". הנה מי ששול' דברים ביד כסיל קוצץ הרגלים לאשר רצונו ללכת ולא ישאר לו כלי ילך בו כן אין כלי לכסיל להוביל הדברים ששמת בפיו אל המקום אשר הוא שולחו שם כי אין לו דעת לשמור צורת הדברים ההם באופן אשר שמם בפיו והוא שותה חמס במה שישיב לו הכסיל מהדברים וזה מב' צדדים הא' לפי שהכסיל לא יאמר הדברים באופן אשר צווה בהם ויהיה זה סבה אל שלא תהיה תשובת המשיב ערבה ונאותה אל מה ששלח לו שולח הדברים ויהיה מפני זה חמס השולח על המשיב על לא חמס בכפיו כי הכסיל סבב זה והצד הב' כי הכסיל לא ישיב הדברים באופן שצוהו המשיב ויהיה זה סבה אל שיבאו הדברים שצוהו המשיב מבולבלים ובלתי נאותים:

 

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דליו שוקים" - גבהו שוקים מפסח, שהאחד גבוה מחבירו, וזה גורם שאינו יכול ללכת ביושר.

וכן הענין "במשל אשר בפי כסילים", כי לא יסכים המשל לנמשל מפני מה שיוסיפו או יחסרו בזכרם המשל.

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כצרור"- הנה, כצרור שבו "אבן" יקרה בגל אבני "מרגמה", שאינו ראוי שיושם בו המורגלים בזאת, כן "אין ראוי שינתן לכסיל כבוד", והוא החכמה, כי אינו ראוי לה.

ונקראת החכמה כבוד, כי הוא כבוד האנשים והודם; ולזה אמר (משלי ג לה): "כבוד חכמים ינחלו".

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חוח" - הנה, כמו ש"ביד שכור עלה חוח" אשר יוזק בו, ועזב מלקחת הדברים אשר יועילו לו או שלא יוזק בהם, כן הענין "במשל שהוא בפי כסילים", כי מכל הכוונות אשר אפשר שיובנו בו, לא יביאו מהם הכסילים רק מה שיזוקו בו.

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רב מחולל כל" - האיש "הרב", שהוא בעל קטטה ומחלוקת, "ממית הכל" ומשחית אותה, אך הוא "מטיב לכסיל ולבעלי עבירה" כדי שיתחברו עמו.

או ירצה בזה: "הרבה" ימצא מי שיבא "צער וכאב לכל" האנשים, והוא עם זה "מטיב לכסיל ולבעלי עבירות" להיותם נאותים אל שיהיו חברים לו.

או ירצה בזה: "השליט" שהוא מביא "חיל" ואימה על "כל" האנשים מרוב ההזיק אשר יגיע להם, ידמה "הכסיל ובעלי העבירות" שהוא "שוכר" אותם מרוב שמחתם לאיד זולתם, ולא ירגישו שהם יזוקו גם כן בו, וזה ממה שיתפרסם בו חסרון דעתם ורוע תכונתם.

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ככלב שב על קאו". הנה כמו הכלב ששב לאכל המאכל שהקיא אותו ולא ירגיש כי קרה לו ממנו היזק כן הענין בהכסיל שהוא שונה באולתו אחר התבאר לו שכבר קרה לו רע ממנה:

 

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ראית איש". שהוא חכם בעיניו ואם אינו חכם לפי האמת הנה יש תקוה לכסיל יותר ממנו לקנות קנין החכמה כי החכם בעיניו יספיק לו מה שהוא בו מהחכמה לפי דעתו ולא משתדל לקנות ממנה עוד ואולם הכסיל שאינו חכם בעיניו מכיר חסרונו וישתדל בקנין החכמה:

 

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אמר עצל". הנה לעצלת העצל לא ירצה לצאת מביתו לעשות שום פעולה ולא ישתדל בעיון וידמה אליו כשיביאהו הכרוז לצאת מביתו שיש שחל בדרך אשר ילך בה ארי בין הרחובות שיטרפהו ולזה לא יצא מפתח ביתו:

 

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הדלת תסוב על צירה". הנה כמו שהדלת תסוב על צירה ואינה נפרדת ממנו כן דבק "העצל אל מטתו" לרוב אהבו השינה, כי עצלה תפיל תרדמה.

 

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)


ואמר על צד ההפלגה כי לעצלות העצל לא יתן ידו אל פיו להביא בו מזון, כאלו "טמן ידו בצלוחית" קטנה שלא יוכל להוציאה משם, וכאילו באר בזה כי אפילו לצורך מזונו לא יעזבוהו ידיו לרוב עצלותו:

 

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חכם עצל". הנה האיש העצל הוא חכם בעיניו יותר מרבים מן החכמים שישיבו טעם לכל מה שישאלו מהם:

 

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מחזיק וגו'". מי שהוא עובר ומתעבר על ריב לא לו דומה למי שיבקש מזון מהכלב ויחזיק מפני זה באזני הכלב כאילו מבקש שישכהו כמו מי שמראה עצמו כאלו הוא לואה ובלתי יכול לעשות דבר רע:

 

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כמתלהלה". ואחר זה כי מצא מקומו יורה זיקי אש וחצים ומות כאמרו ידכה ישוח ונפל בעצומיו חלכאי':

 

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כן איש רמה את רעהו". ויבין לחשוב שכל מה שעשה עשה על דרך השחוק והלעג:

 

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)


"באפס עצים". הנה כמו שכאשר יעביר העצים תכבה אש כן בהעדר הנרגן המעורר מדינים ישתוק המדון וינוח:

 

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)


"פחם לגחלים". הנה כמו שהפחם מוכן להיות ממנו גחלים שמשחיתים ושורפים כל אשר ידבקו בו וכן העצים מוכנים להיות אש להשחית אשר סביבם כן מוכן איש מדינים לחרחר ריב בין האנשים להשחיתם:

 

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"דברי נרגן". הם כמו משתברים כי כן דרך הכסילים והמסכסכים שיראו עצמם כאלו ישתברו דבריהם ואומרים לא אספר לך הכל או לא אומר לך הכל ובזה יבא הפעלות חזק בנפש שומע דבריהם ויורידו דבריהם לחדרי לב השומע בזה האופן כי יחשוב שמה שלא יגידו מזה הוא יותר קשה ממה שיגידו:

 

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כסף סיגים". הנה כמו כסף עם סיגים שהוא צפוי לחרש אשר הנראה יחשב היותו טוב מזולת שיהיה כן ואשר הוא בתוכו דבר פחות מאד כן הענין בשפתים שהם דולקים ורודפים חברת האדם ואהבתו הולכי רע כי יחשוב לפי דבריו היותו אהוב ובתוכו מה שאין בו תועלת ודבריו הם נראים ככסף והם כסף סיגים שנראה ככסף מזולת שיהיה כן:

 

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בשפתיו ינכר". הנה השונא יסבב בשפתיו שלא יכירו שנאתו אך בקרבו ישית מרמה ללכוד שונאו ברשתו:

 

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי יחנן קולו". כי יאמר דברי חן אל תאמן בו אחר שידעת שהוא שונא כי בלבו תועבות רבות ואע"פ שבפיו יאמר דברי חנופה וחלקות:

 

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תכסה שנאה". כאשר תתכסה השנאה בעבור שאון ר"ל שהוא מקוה שימציאוהו בארץ שואה ומשואה ולא ישמור ממנו בעבור היותו מרבה לו כאוהב והוא ישחיתהו ולא יראה אדם הנה הש"י יסבב שמה שעשה בסתר יגלה במקום רואים ובקהל ויקח ענשו הראוי לו על מה שעשה בסתר או ירצה בזה שהש"י יענישהו כשיביא עליו רע בהפך מה שחשב הוא כסה שנאתו כדי להגיע רע לשונאו במקום משאון אשר לא עבר אדם שם והש"י יביא לו רעה נגלית לכל במקום רואים, או ירצה בזה שהש"י יסבב שרעתו אשר חשב להביא לשונאו תגלה ותודע בקהל:

 

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כרה שחת". וזה יהיה בשיפילהו בשחת אשר כרה להפיל בו שונאו ולא יתברר לכל כי כרהו להפיל בו שונאו וישוב אליו האבן אשר גלל להשחית שונאו וזה הוא הגמול הראוי לו על זה:

 

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לשון שקר ישנא". איש לשון שקר ישנא הנדכאים בשקריו, אע"פ שלא גמלוהו רע, אך ישנאם לבד מפני הרעה שעשה להם, לחשבו שהם שונאים אותו על הרע שגמלם.

אך "פה חלק יעשה מדחה" לזאת השנאה, ויסירה, ר"ל רוצה לומר, כלומר, כשידברו הנדכאים דברי חלקות לאשר הרע להם, ויראו שהם בוטחים בו ושאינם חושבים בשום פנים שיהיה הוא סבת נפילת הרע עליהם: