ביאור:משלי כו טו

משלי כו טו: "טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת, נִלְאָה לַהֲשִׁיבָהּ אֶל פִּיו."

תרגום מצודות: הנה, העצל יתעצל במלאכה וכל היום עוסק באכילה, וידיו טמונים בצלחת (שם כלי בישול) לקנח התבשיל המתדבק בו; והנה בסופו יהיה נלאה ועייף להשיב ידו אל פיו להשים בה המאכל, והוא ענין מליצה לומר שיחסר לחמו וכאלו נלאה להשים המאכל אל פיו.

תרגום ויקיטקסט: העצל טמן (הסתיר) את ידו בתוך הצלחת, התחזה לנכה וטען שאינו מסוגל לעבוד; ובסוף הוא אכן נעשה נכה, ידו התנוונה והוא נלאה (לא יכל) להשיב אותה אל פיו אפילו כדי לאכול.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כו טו.

הקבלות

פסוק דומה נמצא במשלי יט24, ושם פירשנוהו. מסתבר שהפסוק נשנה כאן כדי לצרף אותו לקבוצת הפסוקים (13-16) העוסקת בעצל.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/26-15