קטגוריה:משלי ח לד
נוסח המקרא
אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום לשמר מזוזת פתחי
אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי.
אַ֥שְֽׁרֵי־אָדָם֮ שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י
לִשְׁקֹ֣ד עַל־דַּ֭לְתֹתַי י֤וֹם ׀ י֑וֹם
לִ֝שְׁמֹ֗ר מְזוּזֹ֥ת פְּתָחָֽי׃
אַ֥שְֽׁרֵי אָדָם֮ שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥/י לִ/שְׁקֹ֣ד עַל־דַּ֭לְתֹתַ/י י֤וֹם׀ י֑וֹם לִ֝/שְׁמֹ֗ר מְזוּזֹ֥ת פְּתָחָֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"לשקוד" - ענין מהירות, כמו (ירמיהו א): "שוקד אני".
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: אשרי אדם שומע לי, לשקוד (למהר) לבוא אל דלתותי בכל יום, ולשבת בקבע במזוזות פתחי, כדרך השומר היושב ומשמר בקבע.
תרגום ויקיטקסט: "- הרבה אושר יהיה לכל אדם השומע לי, השוקד (מזדרז להגיע) אל דלתותיי בהתמדה, יום אחר יום, השומר ומחכה ליד מזוזות פתחי בית המדרש -"
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ח לד.
הקבלות
פסוקים רבים בתורה מזכירים את חשיבות הקביעות וההתמדה, ובפרט בעבודת ה', למשל (במדבר כח ג): "וְאָמַרְתָּ לָהֶם: זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לה': כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד".
יש מחז"ל שטענו, שההתמדה היא העיקרון החשוב ביותר בתורה: "בן זומא אומר: מצינו פסוק כולל, והוא שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, בן ננס אומר: מצאנו פסוק כולל יותר והוא ואהבת לרעך כמוך, שמעון בן פזי אומר: מצאנו פסוק כולל יותר והוא את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים! עמד ר' פלוני על רגליו ואמר הלכה""כבן פזי, דכתיב: ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו" (מתוך הקדמת עין יעקב). ראו שניים ליום עולה תמיד.
לפי חז"ל, ההתמדה היא הדדית - כשאדם מתמיד בעבודת ה', גם ה' מתמיד בהשפעת שפע חומרי על האדם: "אני נתתי לכם את התורה, שתהיו עוסקים בה יום יום... חייכם שאשביע אתכם לחם מן השמים יום ביומו, שנאמר ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו... ולא עוד, אלא שאני מברך אתכם יום יום, שנאמר ברוך ה' יום יום יעמס לנו" (שמות רבה כה ט).
מהמילים דלתותיי למדו חז"ל, שהכניסה לבית הכנסת או לבית המדרש צריכה להיות דרך שתי דלתות: "אם הלכת להתפלל בתוך בית הכנסת, אל תעמוד על הפתח החיצון להתפלל שם, אלא הוי מתכוין להכנס דלת לפנים מדלת; 'לשקוד על דלתי' אין כתיב, אלא עַל דַּלְתֹתַי, ב' דלתות. ולמה כן? שהקב"ה מונה פסיעתך ונותן לך שכר" (דברים רבה ז ב, וראו גם בבלי ברכות ח א, ערוך השולחן צ כד). כך האדם עובר מעולם החול לעולם הקודש בהדרגה, לאחר תהליך של הכנה נפשית, מעין אולם הכניסה שבמקדש, (מלכים א ו ג): "וְהָאוּלָם עַל פְּנֵי הֵיכַל הַבָּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבַּיִת עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל פְּנֵי הַבָּיִת".
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ח לד"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.