מ"ג משלי ח לג


<< · מ"ג משלי · ח · לג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ וְאַל תִּפְרָעוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁמְע֖וּ מוּסָ֥ר וַחֲכָ֗מוּ
  וְאַל־תִּפְרָֽעוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואל תפרעו" - ואל תבטלו מוסרי

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמעו". תחלה מוסר המדות ואחר זה חכמו בחכמה ואל תבטלו מהשקידה על החכמה או ירצה בזה אל תפרעו אלו הדרכים שצויתי אתכם שהם מסלול ודרך להשגת החכמה:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ואל תפרעו" - אל תבטלו, כמו (שמות ה): "תפריעו את העם". 

מצודת דוד

"שמעו" - בתחלה שימעו המוסר להיות יראת ה' על פניכם, ואחר-כך לימדו חכמה; ואז בודאי לא תבטלו את החכמה, הואיל ותקדים לה היראה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמעו מוסר", והגם שקשה לקבל חקי החכמה שאין עליהם מופת הדעת, וקשה לשמור אותם, מפני שיצר הלב מתנגד אל חקי החכמה, זה יתוקן ע"י שתשמעו מוסר שהוא יראת ה' שהוא מוסר חכמה, שע"י היראה יאסר כחות נפשו לקבל חקי החכמה (כנ"ל א' ב'), ועי"כ "וחכמו", ר"ל תקבלו חקי החכמה, וזה נגד מ"ש עתה בנים שמעו לי, "ואל תפרעו" ותבטלו אותם, וזה נגד מ"ש ואשרי דרכי ישמורו:

ביאור המילות

"מוסר", התבאר למעלה (א' ב') ויראת ה' הוא מוסר חכמה, וראשית חכמה יראת ה', ועי"ז תחכמו:
 

<< · מ"ג משלי · ח · לג · >>