קטגוריה:משלי ג יא
מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
מוּסַר יְהוָה בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
מוּסַ֣ר יְ֭הֹוָה בְּנִ֣י אַל־תִּמְאָ֑ס
וְאַל־תָּ֝קֹ֗ץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
מוּסַ֣ר יְ֭הוָה בְּנִ֣/י אַל־תִּמְאָ֑ס וְ/אַל־תָּ֝קֹ֗ץ בְּ/תוֹכַחְתּֽ/וֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מוסר" - ואם בא לך מה' מוסר יסורים, אל תמאס בהם, אלא קבלם מאהבה.
"ואל תקוץ" - כפל הדבר במילים שונות.
מצודת ציון
"תקוץ" - ענין מאוס, כמו (בראשית כז): "קצתי בחיי".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מוסר, תוכחה". תוכחה הוא ויכיח ובא בין אנשים שוים, ומוסר הוא ע"י יסורים, או בא מן הגדול אל הקטן, וציינתי מקומותיהם (ירמיה ב' י"ט), ואצל ה' בא גם תוכחה על היסורים (כנ"ל א' כ"ה), ובא מוסר על העבר ותוכח על העתיד (וכמ"ש תהלות ו' ב' איוב ה'), ויש הבדל בין "קץ" ובין "ממאס", הקץ הוא קץ בהדבר, כמו קצתי בחיי מפני בנות חת, וגם במקום שבא בשימוש הב' על הדבר כמו ואקיץ בם, ר"ל שקצתי על ידם, שקץ בנפשו על ידי שהדבר למשא עליו, והממאס ממאס הדבר עצמו, וכן (לקמן ה' י"ב):נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
ואל תקוץ בתוכחתו – כפל עניין במלות שונות, כי 'תוכחת' שקול עם 'מוסר', ו'תקוץ' עם 'תמאס', מגזרת "קצתי בחיי" (בראשית כז מו); ותרגם "אם בחקתי תמאסו" (ויקרא לג טו), "תקוצון".
ואפילו תפשפש במעשיך ולא תמצא טעם למה הייסורים באים, קבלם בסבר פנים יפות וחשוב אותם ייסורין של אהבה; הדא הוא דכתיב: "כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה" (פסוק יב).
תרגום מצודות: אם בא לך מה' מוסר יסורים, אל תמאס בהם, אלא קבלם מאהבה; ואל תקוץ (תמאס) בתוכחתו (כפל הדבר במילים שונות).
תרגום ויקיטקסט: בני! אל תמאס (אל תרגיש שאתה לא רוצה) את המוסר (הייסורים והצרות) שה' מביא עליך; ואל תקוץ (אל תרגיש שאין לך כוח לשמוע) את דברי התוכחת (הביקורת) שה' אומר לך -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג יא.
דקויות
מה ההבדל בין מוסר לתוכחה?
ע"פ חכמי התלמוד (רבא או רב חסדא, תלמוד בבלי ברכות ה.). שני המושגים - מוסר ותוכחה - מציינים ייסורים. אולם ישנם מפרשים שהבדילו ביניהם:
1. "מוסר... הם הייסורים,... ותוכחה היא בדיבור" (הגר"א). גם מלבי"ם פירש בתחילה באופן דומה, והסביר לפי זה גם את ההבדל בין מאס לבין קץ:
- מוסר = ייסורים ועונשים שמטרתם להסיר מהאדם מידות רעות; אדם מואס בדבר שהוא לא רוצה בכלל, גם לא מעט. רוב האנשים מואסים בייסורים ואינם רוצים בהם כלל, ולכן נאמר כאן "מוסר ה', בני, אל תמאס".
- תוכחה = ויכוחים ושכנועים, דיבורים שמטרתם לכוון את האדם לבחירה בטוב; בפסוק זה הכוונה לדברים שה' אומר לאדם, באופן ישיר או על-ידי נביא (הנביא נקרא גם "מוכיח בשער" - ישעיהו כט21, עמוס ה10). אדם קץ בדבר שיש ממנו יותר מדי, עד שהוא לא יכול לסבול אותו יותר. רוב האנשים עלולים לקוץ בתוכחות - גם אם הם מוכנים לשמוע מעט, הם מתעייפים כשמוכיחים אותם יותר מדי, ולכן נאמר כאן "ואל תקוץ בתוכחתו".
2. אמנם בהמשך דבריו הביא מלבי"ם פירוש אחר:
- מוסר מציין ייסורים של חטא - ייסורים שמטרתם לעורר את האדם לפשפש במעשיו ולתקן אותם;
- ותוכחה מציינת ייסורים ללא חטא - ייסורים שמטרתם לגרום לאדם לחשוב ולהגיע למסקנות חדשות.
אולם זה אינו מתאים לדברי מלבי"ם עצמו על ההבדל בין הפועל מאס ובין הפועל קץ, וצ"ע.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ג יא"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.