מ"ג משלי ג י
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיִמָּלְא֣וּ אֲסָמֶ֣יךָ שָׂבָ֑ע
וְ֝תִיר֗וֹשׁ יְקָבֶ֥יךָ יִפְרֹֽצוּ׃
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אסמיך" - הם אוצרות התבואה, כמו (דברים כח): "את הברכה באסמיך".
"יקביך" - הם הבורות אשר היין יורד בהם, כמו (ישעיהו ה): "וגם יקב חצב בו".
"יפרצו" - ענין התחזקות ברבוי, כמו (דברי הימים א ד): "פרצו לרוב".
מצודת דוד
"וימלאו" - ר"ל: לא תחסר כלום בעבור זה, כי הברכה ישולח בהם ועוד תוסיף.
"ותירוש" - היין אשר ביקבים יתרבו.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
וכבר אמרו רז"ל (תענית ט ב), שאסור לנסות את השם אלא במדה זו בלבד, שנאמר: "הביאו את המעשר אל בית האוצר ובחנוני נא אם לא אפתח לכם את ארובות השמים" וגו'. ורז"ל בפסוק "וצויתי את ברכתי לכם" (ויקרא כה כא) הכתוב בערלה1: כנגד יצר הרע הכתוב הזה מדבר. ולפיכך ברוב המקומות שמזהיר האדם על הצדקה, אתה מוצא שכרה בצידה, כדי לדבר על לב הנותנה: "הענק תעניק לו מצאנך מגרנך ומיקבך למען יברכך" (דברים טו יד), וכן בהרבה מקומות, בקש תמצא עוד.
דרשו: שתי ידות הן, בראם הקב"ה, עשה אחת למעלה ואחת למטה; יד העני מלמטה, יד העשיר מלמעלה. כמה שבח והודאה צריך בעל הבית ליתן להקב"ה, שהוא עושה ידו על העליונה ולא על התחתונה. ובספר משלים משלו משל, למה הדבר דומה? ליניקה: כל זמן שהתינוק יונק משדי אמו – החלב מתרבה; גמלתו – נצטמקו שדיה. ונקרא כן על דרך "כי סובא וזולל יורש" (משלי כג כא).
יפרצו – מגזרת "ומקנהו פרץ בארץ" (איוב א י).
הערה 1: צ"ל שביעית.