ביאור:יהושע ח ה

יהושע ח ה: "וַאֲנִי, וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי, נִקְרַב אֶל הָעִיר. וְהָיָה כִּי יֵצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה, וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ח ה.

וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם

וַאֲנִי

יהושע, כבן שישים ומעלה, מגיש את עצמו כפתיון למלך העי.

יהושע הולך בראש הצבא המתקדם מערבות יריחו לעי שנמצאת בראש ההר ממזרח לבית-אל.

יהושע לא שולח כפיל, או מלביש חייל בבגדים שלו. הוא עצמו מגיש את עצמו למלך העי - 'בוא ותפוס אותי. תחשוב על הגדולה שכל מלכי כנען יעניקו לך!'

וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי

ניתן לחשוב שיהושע הולך בראש צבא של שש מאות אלף לוחמים, "וְכָל הָעָם". אולם אין ספק שזה לא נכון:

אם הוא יבוא עם כוח אדיר, הצבא של העי, שהיה בערך כאלפים לוחמים מעיר של 12,000 איש ואישה, לא יתקיף.
כאשר אנשי העי יידו בהם אבנים בעזרת קלעים ממעלה ההר, הצבא יתחיל לברוח בבהלה המונית, ורבים ימותו תחת רגלי הבורחים.
הצבא יהיה פרוס לאורך הדרך במעלה מדבר יהודה, והחיילים בסוף המצעד יהיו במרחק של קילומטרים מאחור, ואין להם חשיבות במלחמה.
הנשים, טף וזקנים ישארו מאחור ללא הגנה, ואנשי כנען או עבר הירדן יתקיפו אותם מאחור.
לא היתה סיבה להביא יותר מאשר כמה אלפי לוחמים נגד עיר כזאת קטנה, האורב היה מספיק כדי לכבוש את העיר, אפילו אם מלך העי לא היה יוצא מהעיר.

המילים "אֲשֶׁר אִתִּי" מראות שזה לא כל העם, אלא רק את אלה שיהושע בחר להיות איתו.

נִקְרַב אֶל הָעִיר

המילה "נִקְרַב" מראה על השורש 'קרב' - להתקרב, להתקרב בעזות מצח, ולהתחיל בקרבות.
יהושע מתכוון להתקרב ולאיים על העיר, וכך לכפות עליהם לצאת ולהתקיף אותו. לאחר שאלוהים הפיל את חומות יריחו, מלכי כנען פחדו להשאר בעיר, פן אלוהים יפיל גם את חומות עריהם ואז לא תהיה להם הגנה.

יהושע רצה להתקרב עד שמלך העי יזהה אותו צועד בראש הצבא עם הכידון הזוהר שלו (ביאור:יהושע ח יח).
אין ספק שמלך העי חשב שאם הוא יצליח לפגוע ביהושע המלחמה תגמר, בני ישראל יסוגו, ולעולם לא יתקיפו את כנען בשנית. כך קרה לשאול במלחמתו בפלישתים, ככתוב: "וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל שָׁאוּל, וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת" (שמואל א לא ג).

וְהָיָה כִּי יֵצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה, וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם

יהושע לא בטוח שמלך העי יתקיף אותו ויצא מהעיר, לכן הוא אומר "וְהָיָה כִּי".

אם מלך העי יתקיף - אז הוא יצא מהעיר, העיר תשאר ללא הגנה מלאה, והאורב יתקיף ויכנס לעיר.
אם מלך העי לא יתקיף - אז יהושע יתקרב לעיר עם חייליו הגיבורים מהמזרח, כל הלוחמים של העי יעברו לצד של יהושע, והאורב יתקיף מהצד השני שיהיה חסר הגנה. ביחד כ40,000 לוחמים יעלו על העיר שיש בה רק כאלפים לוחמים, ויכבשו אותה.

יהושע מודיע "וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם" וזאת כדי שכאשר הלוחמים יראו שיהושע נס, זה לא מפלה אלא הכל חלק מהתוכנית.
לא קל לבצע נסיגה מאורגנת. חיילים נסוגים, נופלים, האויב שוחט אותם. החיילים נכנסים לבֶּהָלָה וחֲרָדָה, וכל המערך מאבד את היכולת להלחם.

כיוון שחיילי העי השתמשו בקלע ממרחק בטוח, היה קל לסגת מהם בצורה מסודרת ולשמור מרחק של ירי קלע, ולא לסבול אבדות. יהושע רצה למשוך אותם הרחק מהעיר כדי שהם לא יוכלו לרוץ ולעזור בהגנת העיר.

יהושע נסוג כמו המשחק של ציפור עם כנף שבורה - ציפור רוצה שהשועל יתרחק מהגוזלים בקן על הקרקע. היא מדדה כאילו שהיא לא יכולה לעוף. השועל מתקדם אחריה והיא נסוגה ונסוגה, עד שזה מספיק רחוק, ואז היא פורסת כנפיה ושבה לגוזלים.