ביאור:יהושע ח ד

יהושע ח ד: "וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר: רְאוּ אַתֶּם אֹרְבִים לָעִיר מֵאַחֲרֵי הָעִיר, אַל תַּרְחִיקוּ מִן הָעִיר מְאֹד, וִהְיִיתֶם כֻּלְּכֶם נְכֹנִים."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ח ד.


רְאוּ אַתֶּם אֹרְבִים לָעִיר מֵאַחֲרֵי הָעִיר עריכה

מֵאַחֲרֵי הָעִיר עריכה

הוראה משונה ויחסית.
איפה זה מאחורי העיר?
מאחורי העיר זה יחסית לכיוון שמשם יהושע יתקיף - מהמזרח.
יהושע פקד עליהם ללכת למערב העיר ולחסום את הדרך מבית-אל לעי כדי שלא תבוא תגבורת לעיר, וכאשר מלך העי ירדוף אחריו, לבוא לעיר ולהעלות אותה באש (ביאור:יהושע ח ח).

אולם למיקום המדויק הזה יש חשיבות גדולה ביותר.
יהושע לא הורה להם להתישב מדרום העיר, או מצפון או בכל כיוון בעל יתרונות צבאיים. אם המטרה היתה למצוא מחבוא בהרים, לחכות שמלך העי ירדוף אחרי יהושע וינתק מהעיר, אז איזה חשיבות יש להתחבא רק ממערב העיר?

יש כאן רמז צבאי, ודי לחכימא ברמיזא!
יהושע ידע שהוא יתקיף בדרך העולה מיריחו לעי שבאה מהמזרח. מלך העי ירדוף והוא יסוג למזרח. כאשר עשן העיר יעלה לשמים העשן חייב להיות ממערב, אולם אין סיבה שהעשן לא יעלה משרפת עצים ממערב לעיר, מחוץ לעיר, מאחורי העיר, ומלך העי יחשוב שעירו בוערת באש ויתחיל במרוץ מבוהל במעלה ההר לכיוון עירו. עד שמלך העי יגיע לעיר, יש מספיק זמן לאורב לרוץ ולכבוש את שער העיר, לשלוח חיל אחד או שנים להצית בית שימשיך להצית את כל העיר, ולהתארגן למלחמה לפני השער עם מלך העי העולה בהר מהמזרח, כאשר יהושע רודף אחריו מאחור.

אֹרְבִים עריכה

יהושע מכין את צבא הקבע שלו "עַם הַמִּלְחָמָה ... גִּבּוֹרֵי הַחַיִל" (ביאור:יהושע ח ג) למבצע המסוכן ומורכב.
בזמנו לא היו מכשירי קשר, והיחידות היו צריכות להבין את המטרה והדרך לביצוע, והיו חופשיים לפעול כדי להשלים את המשימה.

יהושע והצבא תיקשרו:

  • יהושע סימן בכידון שבידו שהגיע הזמן שהאורב ידליק מיד אש מאחורי העיר.
  • יתקיף את העיר ויעלה אותה באש (ביאור:יהושע ח יח).
  • יקים מארב לפני העיר כדי להרוג את החיילים השבים במרוצה במעלה ההר בנסיון להציל את היקר להם.
  • יקים מערך מלחמה למלך העי השב עם שארית צבאו לעיר.
  • האורב הדליק אש עם הרבה עשן, וכך הודיע ליהושע ולמלך העי שהעיר כבושה (ביאור:יהושע ח יט).

"גִּבּוֹרֵי הַחַיִל" (ביאור:יהושע ח ג) של יהושע הלכו כל הלילה, בחשאי, והגיעו לצד המערבי של העי (ביאור:יהושע ח ט).
ייתכן שהם הלכו בדרך שאינה חשופה לשומרים מהעי, או שהם הלכו בקבוצות קטנות כדי לא לעורר חשד.
יהושע נטע את הצבא מאחורי האויב, בדומה לעדרים שיעקב שלח לעשו כמנחה, וכל עדר הובל על ידי כעשר חיילים/רועים, מנוסים בקלע ומקל, והם יצרו צבא של חמישים חיילים בעורפו של עשו (ביאור:בראשית לב יז).

התפקידים של האורב היו:

  1. להכין מחנה סוכות או ערימת עצים גדולה מאחורי העיר, ולהדליק אותה לפי פקודה של יהושע.
  2. לכבוש את העיר ולהעלות אותה באש, לאחר שהצבא של העי ירדוף אחרי יהושע הנסוג, ויעזוב את העיר חסרת הגנה.
  3. להתמקם על ראשי ההרים ולחסום את הדרכים הראשיות לעי, כדי למנוע מערים אחרות לשלוח עזרה לעי.
  4. לאחר הצתת העיר, לצאת ולחכות למלך העי, העולה בהר ומנסה לשוב ולהציל את עירו, ולהכות בו מלמעלה.

כֻּלְּכֶם נְכֹנִים עריכה

מוכנים למה?
סביר שהמארב יצא מיריחו במזרח, עלה מדרום לעי ואז הסתובב ונעמד בין העי לבית-אל, ממערב לעי. בהמשך יהושע יבוא ויציב את הצבא מצפון לעי. כך העי תהיה נצורה בלי יכולת לצאת בדרכים הראשיות.

  1. המארב סגר את הדרך מהעי לבית-אל, וזאת כדי למנוע מאנשי בית-אל לעזור לעי, או לאנשי העי לברוח. האורב צריך להיות מוכן למלחמה מכל הכיוונים, בדרכים הראשיות.
  2. יקוששו ערימת עצים יבשים, וטריים ויכינו מערך עצים גדול לשרפת ענק, כאילו שהעיר עולה באש.
  3. המארב צפה על העי, וחיכה שיהושע ינוע לכיוון העי, מלך העי יתקיף, יהושע יסוג, מלך העי ירדוף בתקווה ללכוד את יהושע, העי תשאר ללא הגנה, האורב יכבוש אותה, יעלה אותה באש ויצא לקראת מלך העי הנסוג כדי להציל את עירו.