ביאור:יהושע ח יב

יהושע ח יב: "וַיִּקַּח כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, וַיָּשֶׂם אוֹתָם אֹרֵב, בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעַי, מִיָּם לָעִיר."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ח יב.


וַיִּקַּח כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, וַיָּשֶׂם אוֹתָם אֹרֵב

עריכה

יהושע עלה מערבות יריחו לכיוון העי, והתישב "מִצְּפוֹן לָעַי, וְהַגַּי בֵּינָו וּבֵין הָעָי" (ביאור:יהושע ח יא). סביר שיהושע לקח איתו כ30,000 חיילים "[מ]עַם הַמִּלְחָמָה ... גִּבּוֹרֵי הַחַיִל" (ביאור:יהושע ח ג) מצבא הקבע שלו.

אחרי החשכה, יהושע מפצל את צבאו לשלוש מחנות:

  • החלק הארי נשאר בצפון העיר כדי לשמור על הדרך מפני בריחה של אנשי העי, או עזרה שתגיע ממלכים אחרים מהצפון.
  • "כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ" ילכו להיות מארב שני על הדרך מהעי לבית-אל, ממערב לעי.
  • עוד כשלושת אלפים לוחמים ילכו איתו חזרה לכיוון יריחו, ישובו לדרך הראשית מיריחו לעי, ויעלו בדרך הזאת לכיוון העי, בהתקפה שניה על העיר, כשם שיהושע שלח בפעם הראשונה "כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, וַיָּנֻסוּ לִפְנֵי אַנְשֵׁי הָעָי" (ביאור:יהושע ז ד). יהושע ינוע בראש המחנה הזה, בגלוי ובפאר כפתיון, כדי למשוך את מלך העי לתקוף אותו, להתעקש ולרדוף אחרי יהושע, ולהתרחק מהעיר חסרת ההגנה.

וַיָּשֶׂם אוֹתָם אֹרֵב

עריכה

יהושע כבר שלח "שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַיִּשְׁלָחֵם לָיְלָה. וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר, רְאוּ אַתֶּם אֹרְבִים לָעִיר מֵאַחֲרֵי הָעִיר, אַל תַּרְחִיקוּ מִן הָעִיר מְאֹד, וִהְיִיתֶם כֻּלְּכֶם נְכֹנִים" (ביאור:יהושע ח ד), והם התישבו "בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעַי, מִיָּם לָעָי" (ביאור:יהושע ח ט).

אז מדוע יהושע שולח צבא נוסף לעשות את אותה משימה?

יהושע ידע שהוא יצא בראש צבא קטן שישמש כפתיון להוציא את מלך העי וצבאו מהעיר. יהושע יסוג לכיוון יריחו, ומלך העי ירדוף אחריו והם ישתמשו בקלע להוריד ברד של אבנים על ראשו של יהושע. יהושע יסוג כדי לשמור מרחק ירי האבנים כדי לשרוד, אולם המשחק הזה הוא מאוד מסוכן.

כדי להבטיח שהתוכנית לא תכשל, יהושע מציב שני צבאות, תחת פיקוד של מפקדים שונים, לעשות את אותה משימה - כאשר מלך העי יתרחק מהעיר, להתקיף את העיר, לכבוש אותה ולהעלות אותה באש. למעשה לא היה צורך לכבוש את העיר, מספיק היה לעשות שרפה גדולה, ולחכות לפני העיר וכך כאשר מלך העי ירוץ לעזרת העיר הוא ילכד בין הצבא לפני העיר ויהושע הרודף אחריו (ביאור:יהושע ח כב).

  1. יהושע חשש שהצבא הראשון אבד בדרכו ולא הגיע למקום היעד.
  2. או שמלכי כנען גילו את הצבא, התקיפו והשמידו אותו.
  3. או שהצבא עסוק במלחמה עם אנשי בית-אל במערב, ולא יוכל לבצע את פקודת יהושע.
  4. או שהם לא יוכלו לראות את המערכה ולא יתקיפו את העי בזמן.

בקיצור, יהושע השתמש במשפט המפורסם: "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד" (קהלת ד ט), והיו לו הרבה סיבות לא לקחת סיכון מיותר, להציב צבא קטן נוסף, שיש לו רק תפקיד אחד - לעקוב אחרי יהושע בנסיגתו, להתקיף ולעשות שרפה גדולה בעיר, ולהכות את מלך העי המנסה לשוב לעירו.