ביאור:יהושע ח כג

יהושע ח כג: "וְאֶת מֶלֶךְ הָעַי תָּפְשׂוּ חָי, וַיַּקְרִבוּ אֹתוֹ אֶל יְהוֹשֻׁעַ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ח כג.


וְאֶת מֶלֶךְ הָעַי תָּפְשׂוּ חָי עריכה

וְאֶת מֶלֶךְ הָעַי תָּפְשׂוּ חָי עריכה

לאחר שאלוהים הראה שהוא הורס חומות העיר, מלך העי פחד להשאר בעירו, והעדיף לצאת ולהלחם בבני ישראל מחוץ לחומות. כך גם כל מלכי כנען יפחדו להלחם בעריהם, דבר שיקל על בני ישראל לנצח אותם באזורים פתוחים.

מלך העי רדף אחרי יהושע במורד ההר בדרך מהעי ליריחו.
היה לו יתרון צבאי בגלל הפרש הגבהיים שאפשר לחייליו לידות אבני קלע וחיצים בצבא של יהושע.
יהושע בכוונה בא בראש צבא קטן, של כשלושת אלפים איש (ביאור:יהושע ז ד), כפי שהוא שלח בפעם הראשונה (ביאור:יהושע ח ה).
מלך העי חשב שזה כל צבאו של יהושע, ולכן אין ליהושע ברירה אלא להתקיף בשנית, ולנחול תבוסה בשנית.

מלך העי ראה וזיהה את יהושע, צועד עם כידון נוצץ, בראש הצבא. הוא התאווה לתפוס אותו אישית, לכפות עליו להיות עבדו, ולהביא לו את כל בני ישראל, העבדים הנמלטים ממצרים, כעבדים. חלומות גדלות השתלטו על מוחו והוא איבד את יכולת החשיבה. הוא היה בטוח שאלוהיו בחר בו לגדולה פילאית, ועמד להעניק לו להיות מלך כל כנען ועריה.

כאשר מלך העי ראה את העשן עולה מכיוון מערב, הוא ואנשיו נבהלו שהעיר עולה באש. סביר שהאורב הצית את מחנה הסוכות שלהם מאחורי העיר, ורק אז נעמד לפני שער העיר וחסם אותו. במקרה אנשי העי השאירו את השער פתוח, אולם גם אם לא, אז האורב היה זורק חיצים בוערים לעיר ומעלה אותה באש מעבר לחומות, או עושה ערימת עצים לפני השער ומעלה אותו באש.

רוב צבאו של מלך העי ערק וברח להרים ולמדבר. רק חיילים שהיו להם משפחות ורכוש בעי, או שהיו נאמנים למלך שבו איתו לעיר. סביר שחלק גדול רץ במלוא הכח, בהנחה שאין אויב שמחכה להם ליד העיר. הם הגיעו תשושים ורצוצים, ולפתע ראו את הכוח הגדול החוסם את דרכם. האורב בקלות חיסל אותם.

מלך העי גם הוא הגיע בליווי משמר הראש שלו. ייתכן שהוא רכב על סוס או נהג במרכבה. אנשיו נלחמו באומץ ומתו לפני בני ישראל.

מלך העי נשאר לבדו.

  • הוא היה יכול להתאבד כשאול, וליפול על חרבו.
  • הוא היה יכול לבקש מנושא כליו להרוג אותו.

מלך העי היה בטוח שיהושע לא יהרוג אותו והציג את עצמו כמתנה בעלת ערך ליהושע. כאילו שיהושע יאסוף מלכים לחצר מלכותו, כמקובל בעמים אחרים בזמנים שונים.

וַיַּקְרִבוּ אֹתוֹ אֶל יְהוֹשֻׁעַ עריכה

חייליו של יהושע היו ממושמעים מאוד.
למרות שיהושע לא הורה לתפוס אותו חי, הם עשו מאמץ ללכוד אותו חי ובריא. יהושע יעשה את ההחלטה איך לטפל בו.

"וַיַּקְרִבוּ" - העורך בחר מילה עם משמעות כפולה:

  • "וַיַּקְרִבוּ" - שורש 'קרב' - התקדם לעבר, בא לְיַד, ניגש, התקרב (מילוג), ככתוב: "וַיֹּאמֶר: אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ" (שמות ג ה).
  • "וַיַּקְרִבוּ" - שורש 'קרב' - הקריבו אותו, הפכו אותו לקרבן (מילוג), ככתוב: "מִן הָעִזִּים לְעֹלָה זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ" (ויקרא א י).

כך מפקד המארב שלכד את מלך העי הביא אותו קרוב לפני יהושע במטרה להקריב אותו למוות.

סביר שמלך העי התנהג כמו אגג מלך העמלקים שנתפס חי על ידי שאול, ככתוב: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: 'הַגִּישׁוּ אֵלַי אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק.' וַיֵּלֶךְ אֵלָיו אֲגַג מַעֲדַנֹּת, וַיֹּאמֶר אֲגָג: 'אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת'" (שמואל א טו לב).