ביאור:יהושע ח לא

יהושע ח לא: "כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה: מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל, וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ח לא.


וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים

עריכה

אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ

עריכה

"אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ ... כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה ... [מ]אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל".

לאחר שאלוהים אמר את עשרת הדברות למשה ובני ישראל, אלוהים הוסיף והורה למשה: "וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי, לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ" (ביאור:שמות כ כא). יהושע הקפיד על חוקי אלוהים ונזהר לא לגרום לאלוהים לכעוס עליו בשנית.

אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת ... וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים

עריכה

בארץ ישראל יש שכבות אבן גיר העשויות מסידן פחמתי. האבן נוצרת בתנאים של ים רדוד, ומתנועות הקרקע האבן נחשפת בגבעות והרים. מבליה, שולי האבן נשמטים ונשברים.
קשה לקרוא לגושי האבן שנפלו מההר - "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת" כי בקלות רואים את הסדקים והשברים באבן. אולם העורך מדגיש שיהושע בחר אבנים ולא הניף ברזל כדי ליצור צורה מתאימה לאבן.

זאת אמנות בנייה באבן המבוססת על (בניה יבשה) בה משתמשים באבנים שלמות, בלי לעצב אותן, ולהתאים ולהשלים חללים באבנים גדולות וקטנות כדי ליצור מבנה יציב וחזק. כיוון שאבן הגיר בישראל יש לה לפחות שתי פאות חלקות (למעלה ולמטה) ושאר ארבעת הצדדים נוצרו משברי מאמץ, יותר קל לבנות מהם מבנים חזקים.

יהושע התכוון להראות את שלמות אלוהים, ושמחת זבח שלמים לאחר הנצחון על העי שפתח את הדרך לשכם ולראש ההר, ולאחר שבני ישראל ניצלו מאסון שמלך העי רצה להרוג את יהושע ולהפוך אותם, עבדים נמלטים, לעבדים שלו.

וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים

עריכה

לאחר כיבוש העי יהושע ובני ישראל לקחו מהשלל, ברשות אלוהים, ככתוב: "רַק הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הָעִיר הַהִיא, בָּזְזוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר צִוָּה אֶת יְהוֹשֻׁעַ" (ביאור:יהושע ח כז). ללוחמים של יהושע היה שפע של מקנה, וכיוון שרב העם נשאר בגלגל בערבות יריחו, והלוחמים היו עסוקים בשמירה ותנועה בארץ עוינת, יהושע החליט להקטין את גודל הצאן שבידיו, ולעשות חגיגה לכבוד הנצחון ולאכול בשר בשפע.

  • קורבן עולה - קורבן עולה בא כקורבן יחיד וכקורבן ציבור, פעמים הוא בא כחובה ופעמים כנדבה. בשר העולה נשרף כליל באש על המזבח, ואין בו חלקים לכהנים או לבעלי הקורבן. יש עניין של כפרה על חטא בקורבן העולה.
  • קורבן שלמים - קורבן שלמים בא בדרך כלל כקרבן נדבה, ובשרו מתחלק: למזבח, לכהנים, ולבעלים. קורבן שלמים משמש גם לחגיגה ושמחה, נדבה לציבור ולעניים, ותודה לאלוהים על הצלה מאסון וישועה.

נראה שהלוחמים של יהושע הגיעו לשכם, וחנו ליד הר עיבל. הם חגגו את הנצחון על העי שאפשר להם להתישב בשכם כאדוני מרכז הארץ.

יהושע נשאר זמן רב במקום וכתב על אבנים את "מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה" (ביאור:יהושע ח לב), כך שבמשך כל הכתיבה והקריאה, יהושע חגג בזבחים, והעם אכל בשר בשפע.