ביאור:יהושע ח כו
יהושע ח כו: "וִיהוֹשֻׁעַ לֹא הֵשִׁיב יָדוֹ, אֲשֶׁר נָטָה בַּכִּידוֹן, עַד אֲשֶׁר הֶחֱרִים אֵת כָּל יֹשְׁבֵי הָעָי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ח כו.
וִיהוֹשֻׁעַ לֹא הֵשִׁיב יָדוֹ עריכה
וִיהוֹשֻׁעַ לֹא הֵשִׁיב יָדוֹ, אֲשֶׁר נָטָה בַּכִּידוֹן עריכה
התאור מזכיר את המלחמה בעמלק, ככתוב: "וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק" (שמות יז יא), אולם יש הבדל בין הסיפורים:
- יהושע היה חזק מספיק כדי להחזיק בכידון, והוא לא השיב את ידו, כך שאנו לא יודעים מה היה קורה לו הוא היה משיב את ידו. אולי לא היה קורה דבר.
- לא נאמר איך יהושע החזיק את הכידון. האם הקצה נשען על הקרקע או שכל הכידון היה באויר כל הזמן? קשה להאמין שיהושע החזיק את הכידון באוויר במשך שעה או יותר, ואפילו לא עזרו לו, או תמכו את ידיו עם אבן, הן יהושע הוא מעל שישים והוא כבר זקן.
- לפי הכתוב נראה שהכידון נשען על הקרקע ורק היה מוטה ("נָטָה בַּכִּידוֹן") בזווית קדימה מהאנך, ואז זה לא היה כל כך קשה לבצע.
עַד אֲשֶׁר הֶחֱרִים אֵת כָּל יֹשְׁבֵי הָעָי עריכה
יהושע נס ממלך העי, שרדף אחריו בדרך מהעי לכיוון יריחו.
כאשר מלך העי התרחק מהעיר, אלוהים הורה ליהושע "נְטֵה בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר בְּיָדְךָ אֶל הָעַי, כִּי בְיָדְךָ אֶתְּנֶנָּה" (ביאור:יהושע ח יח).
המילה "כִּי" בדברי אלוהים היא מילת תנאי, ולכן יהושע הבין שאלוהים פקד עליו להטות את הכידון עד סיום המלחמה, ולכן הוא הקפיד לבצע את פקודת אלוהים במלואה ולא ניסה לוודא מה יקרה אם הוא יפסיק להטות את הכידון. כבר בשלב מוקדם יותר יהושע ראה שאלוהים נתן את העיר בידיו, למרות שהעבודה עדיין לא נגמרה, ולכן הוא המשיך להטות.
"אֵת כָּל יֹשְׁבֵי הָעָי" - מילות הגבלה - רק אלה שנלכדו או היו בעיר. זה לא כולל את יושבי העי שברחו, והם כבר לא יושבי העי.