ביאור:יהושע ח כב
יהושע ח כב: "וְאֵלֶּה יָצְאוּ מִן הָעִיר לִקְרָאתָם, וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ, אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה, וַיַּכּוּ אוֹתָם עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וּפָלִיט."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ח כב.
וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ
עריכהוְאֵלֶּה יָצְאוּ מִן הָעִיר לִקְרָאתָם
עריכהיהושע שלח אורב לחכות מאחורי העיר.
יהושע בראש מחנה קטן התקיף את העי מכיוון יריחו במזרח. המטרה היתה להיות פתיון למלך העי, שינסה לתפוס את יהושע, ולכבוש את כל המחנה בתקווה שכל בני ישראל יהיו עבדים לו.
יהושע נסוג, ומלך העי רדף והתרחק מהעיר.
יהושע הורה לאורב להדליק אש מאחורי העיר, לעלות על העיר ולכבוש את שער העיר, להצית את העיר ולהתארגן לרדת בדרך ליריחו כדי ללכוד את מלך העי וצבאו בינם לבין יהושע שהפסיק לסגת והתחיל לרדוף אחרי מלך העי השב לעירו בנסיון להציל את העיר מהשרפה.
כך יהושע עולה בהר חזרה לכיוון העי, מלך העי שב בריצה מבוהלת עם חלק מצבאו שלא ערק וברח להרים ולמדבר, והאורב מתארגן לאורך הדרך ללכוד את החיילים היגעים השבים לעיר להציל את היקר להם.
סביר שהאורב של כ35,000 לוחמים התפרס בצידי הדרך על הגבעות וחסם את שער העי. לוחמי העי, כאלפים לוחמים, נכנסו למלכודת בלי להבין את גודל הצבא שעומד מולם. חיילי העי איבדו את יתרון הגובה שאפשר להם לידות אבני קלע על יהושע, ועכשו האורב היה מעליהם מחסל אותם במטר חיצים ואבנים. דרך המלטות כלפי מטה היתה חסומה על ידי יהושע ואנשיו.
שָׂרִיד וּפָלִיט
עריכה"שָׂרִיד" - שורש 'שרד' - ניצול, שארית, פליט, יורש, מה שנשאר לאחר הרס וחורבן, ככתוב: "וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כׇּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד, וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ" (במדבר כא לה). נראה שהכוונה כאן שלא נשאר יורש אחד לכל רכוש העם. כך כל נחלתם עברה לבני ישראל ללא תלונות ותביעות.
"פָלִיט" - שורש 'פלט' - אדם ששרד, נפלט, ברח או גורש מביתו (מילוג), ככתוב: "וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי" (ביאור:בראשית יד יג).
וַיַּכּוּ אוֹתָם עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וּפָלִיט
עריכההעורך מסביר, שאפילו אדם אחד לא שרד ולא נמלט כדי להיות פליט. כולם נלכדו והומתו.
פסוק פיוטי, אולם לא ברור אם באמת אנשי יהושע רדפו והרגו כל לוחם שברח לשדות, להרים ולמדבר.
"לוֹ" - למלך העי בלבד. המילה מגבילה, שמי שאינו שייך לו - לא הומת.
סביר שכל מי שעמד ונלחם, הומת, ולמלך העי לא נשאר לוחם אחד. אנשים שלו שברחו ונעלמו, אולי נשארו בחיים, אולם הם כבר לא "לוֹ" - ועוד מעט גם הוא לא יהיה לעצמו.