ביאור:יהושע ח ב

יהושע ח ב: "וְעָשִׂיתָ לָעַי וּלְמַלְכָּהּ, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ, רַק שְׁלָלָהּ וּבְהֶמְתָּהּ תָּבֹזּוּ לָכֶם. שִׂים לְךָ אֹרֵב לָעִיר, מֵאַחֲרֶיהָ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ח ב.


ראו: וימס לבב העם - מלחמת העי

שִׂים לְךָ אֹרֵב לָעִיר, מֵאַחֲרֶיהָ עריכה

וְעָשִׂיתָ לָעַי וּלְמַלְכָּהּ, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ עריכה

אלוהים מבטיח נצחון עוד לפני שיהושע יוצא לקרב.
אולם אלוהים דורש שיהושע יעשה למלך העי ואנשיו כפי שעשו ליריחו מלכה ואנשיה, ככתוב: "וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר: מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר, לְפִי חָרֶב" (ביאור:יהושע ו כא).

וכאן בא השינוי.

רַק שְׁלָלָהּ וּבְהֶמְתָּהּ תָּבֹזּוּ לָכֶם עריכה

אלוהים מודיע בתקיפות ליהושע לא לאסור על האנשים לקחת שלל.
הפקודה של יהושע בעניין השלל ביריחו, גרמה שהאנשים לא הביאו דבר לאוצר אלוהים, וחטאו כאשר הם עברו על פקודת יהושע, בשם אלוהים.
אלוהים חשש שיהושע, בגלל ההִתְלַהֲבוּת והקַנָּאוּת הדתית שלו, יאסור על שלל בשנית, ויגרום למועלים בחרם ביריחו, למעול בחרם בשנית, הן הם לא נתפסו!

סביר שאלוהים התכוון שיהושע יעשה כפי שמשה עשה לאחר הנצחון על המדינים - "וְחָצִיתָ אֶת הַמַּלְקוֹחַ בֵּין תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא, וּבֵין כָּל הָעֵדָה. וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס לַיהוָה ..." (במדבר לא כז-ל).

כאשר יהושע שמע שמותר יהיה ללוחמים לקחת שלל, ואלוהים הגביל את החיילים ללוחמים "[מ]עַם הַמִּלְחָמָה" (ביאור:יהושע ח א), יהושע הבין שהוא חייב להגביל את מספר הלוחמים ליחידות העילית של צבא הקבע שלו, וכך הוא ישלם להם את משכורתם. כפי שנראה הוא לקח איתו רק כ35,000 פלוס עוד כמה אלפים שיהיו הפתיון למשוך את מלך העי הרחק מעירו.

שִׂים לְךָ אֹרֵב לָעִיר, מֵאַחֲרֶיהָ עריכה

אלוהים יעץ ליהושע לעשות כיעקב במלחמתו עם עשו.
יעקב שלח חמש עדרים כמנחה לעשו (ראו תוכנית הקרב של יעקב ביאור:בראשית לב יד). כל עדר הובל על ידי כעשר רועים, וכפי שלמדנו מדוד, כל רועה צאן היה לוחם מומחה בקלע.
כך נוצר מחנה, אורב, של כחמישים לוחמים, מאחורי צבאו של עשו, ולעשו לא נשארה ברירה אלא לבטל את ההתקפה ולהשלים עם אחיו.

אנו רואים "[ש]שַׂר צְבָא יְהוָה" (ביאור:יהושע ה יד) עוזר ליהושע במשחק השח הזה.

  • כיוון שחומות יריחו נפלו, מלכי הארץ חוששים להלחם בערים, פן החומות שלהם יפלו, וכך הם יוצאים להלחם מחוץ לעיר ומאבדים את ההגנה של החומות.
  • כדי ליצור ייתרון, לפעמים צריך להקריב כלי, וכך ליצור את העדיפות בעתיד. לכן יהושע (בטעות - ששר צבא ה' לא תיקן) שלח צבא קטן מדי 'והזמין' את מלך העי להתקיף אותם במורד ההר בעזרת ידוי אבנים בקלעים. בני ישראל לא יכלו להלחם נגד ברד אבנים ונסו.
  • מלך העי חשב שזה כל גודל צבאו של יהושע, ושהוא תמיד ינצח את בני ישראל, עבדים נמלטים מלאי פחד. כך מלך העי נפל במלכודת.
  • שר-צבא אלוהים מורה ליהושע לשים אורב מאחורי העיר, הוא יבוא עם צבא קטן של שומרי ראשו, מלך העי יתקיף עם כל צבאו הזעיר (כאלפים חיילים) ויפקיר את העיר ללא הגנה, ואפילו לא ינעל את שער העיר.
  • יהושע יהיה בראש המחנה המיועד לסגת ויציג את עצמו לראוה כפתיון. מלך העי יראה את יהושע וירצה לתפוס ולהרוג אותו, וכך להציל את כל יושבי כנען ולהרים את מעמדו בערי הארץ. הגאווה השתלטה עליו. (כעונש על תאוותו לפגוע ביהושע אישית - יהושע יתלה אותו (חי) עד הערב (ביאור:יהושע ח כט).)
  • יהושע יסוג. מלך העי ירדוף בהתמדה ויתרחק מהעיר. האורב יבוא מאחור, יכנס לעיר ויעלה אותה באש.
  • מלך העי יעצור וישוב לעירו לנסות להציל.
  • האורב יצא מהעיר ויחכה לו מלמעלה.
  • יהושע ירדוף אחרי מלך העי הנסוג.
  • מלך העי ילכד בין שני המחנות ויושמד.
  • יהושע תפס את רום ההר, והיה יכול לצאת במנוחה להר עֵיבָל והר גְּרִזִים, ולתת לבני ישראל שיעור ארוך על "כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה" (ביאור:יהושע ח לד).

תוצאה

מעכשו והלאה מלכי כנען לא ילחמו בעיר אלא יצאו להלחם בחוץ, וישאירו צבא מאחור לשמור על העיר - דבר שיקטין את גודל הצבא שיעמוד נגד ישראל.

אֹרֵב לָעִיר עריכה

יהושע הודיע לחייליו את התוכנית להציב אותם מאחורי העיר, לסגת ולמשוך את מלך העי אחריו, והאורב יתקיף וישרוף את העיר.
יהושע לא הודיע בפרוש 'שהאורב' היתה תוכניתו של אלוהים, (למרות שהוא מזכיר את אלוהים בדבריו ללוחמים) וכך הוא לקח את כל הכבוד של תוכנית המלחמה לעצמו. יהושע הפך את התבוסה הראשונה לחלק מהתוכנית להפיל את מלך העי במלכודת, והעניק לעצמו גאוניות צבאית. כך יהושע זכה לכבוד מהעם והכרה שהוא מנהיג מעולה.