ביאור:עירום כמשל
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בעולם התנ"ך (בניגוד לימינו?) עירום מציין השפלה; כשאדם מכבד את עצמו ומתגאה יותר מדי, ה' משפיל אותו ע"י הורדת בגדיו, וכך מחזיר אותו למצב שבו היה האדם לפני שהושלמה בריאתו (ראו עירום בתנך ), מצב שבו כל נקודות-החולשה שלו גלויות וחשופות:
- כך ניבא ישעיהו על הנשים בתקופתו, שהשתמשו בבגדים כאמצעי להתייפות והתפארות, (ישעיהו ג טז): "וַיֹּאמֶר ה', יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן, וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן, וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם; הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה, וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה. וְשִׂפַּח ד' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן; וה', פָּתְהֵן יְעָרֶה. בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר ד', אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים....", וגם (ישעיהו לב ט): "נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת - קֹמְנָה, שְׁמַעְנָה קוֹלִי! בָּנוֹת בֹּטְחוֹת - הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי!... פְּשֹׁטָה וְעֹרָה וַחֲגוֹרָה עַל-חֲלָצָיִם!...".
- כך ניבא ישעיהו גם על מצרים ועל כוש, (ישעיהו כ ג): "וַיֹּאמֶר ה': כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ - עָרוֹם וְיָחֵף שָׁלֹשׁ שָׁנִים, אוֹת וּמוֹפֵת, עַל מִצְרַיִם וְעַל-כּוּשׁ; כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת גָּלוּת כּוּשׁ, נְעָרִים וּזְקֵנִים - עָרוֹם וְיָחֵף; וַחֲשׂוּפַי שֵׁת, עֶרְוַת מִצְרָיִם".
- וכך, לפי חלק מהמפרשים, קרה לשאול המלך, שהתגאה במלכותו ורדף אחרי דוד, וכשהגיע לפני שמואל נאלץ לפשוט את בגדי המלכות שלו, (שמואל א יט כד): "וַיִּפְשַׁט גַּם הוּא בְּגָדָיו, וַיִּתְנַבֵּא גַם הוּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל; וַיִּפֹּל עָרֹם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה, עַל כֵּן יֹאמְרוּ 'הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִם?!'"(ראו שאול מתפשט בניות ).
הפסוקים שלמעלה מדברים על עירום פיסי, אך עירום נזכר גם כמשל:
א. משל להשפלה - כשהנביא רוצה לומר שה' ישפיל עם, הוא משתמש במשל של הפשטת הבגדים:
- בימי הושע, אז התפארה כנסת ישראל בבגדים שהביאו לה "מאהביה" הגויים, וה' גזר עליה, (הושע ב ה): "פֶּן אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה - וְהִצַּגְתִּיהָ כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ".
- בימי ירמיהו - השפלת ירושלים ומנהיגיה, ובמיוחד המלכה, בפני הגויים, (ירמיהו יג כב): "...בְּרֹב עונך נִגְלוּ שׁוּלַיִךְ נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ ... וְגַם אֲנִי חָשַׂפְתִּי שׁוּלַיִךְ עַל פָּנָיִךְ וְנִרְאָה קְלוֹנֵךְ"( פירוט ); נגלו שולייך = הורמו שולי שמלתך עד שגילו את ערוותך, כדברי רש"י: " "כשמפשיטין את האשה דרך בזיון מהפכין חלוקה מלמטה למעלה" ".
- בימי נחום - השפלת אשור, (נחום ג ה): "הִנְנִי אֵלַיִךְ, נְאֻם ה' צְבָאוֹת; וְגִלֵּיתִי שׁוּלַיִךְ עַל פָּנָיִךְ, וְהַרְאֵיתִי גוֹיִם מַעְרֵךְ, וּמַמְלָכוֹת קְלוֹנֵךְ".
ב. משל לגילוי נקודות התורפה - כשרוצים לומר שהנקודות החלשות בארץ מתגלות לאויב, משתמשים במשל של ראיית הערוה:
- (בראשית מב ט): "וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֶת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֵת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאֶתֶם ... וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לֹא כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאֵתֶם לִרְאוֹת"
ראו גם: הלבוש הטבעי עבור האדם .
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-09-23.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/nude_down