קטגוריה:בראשית ל כו
נוסח המקרא
תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך
תְּנָה אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן וְאֵלֵכָה כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עֲבֹדָתִי אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ.
תְּנָ֞ה אֶת־נָשַׁ֣י וְאֶת־יְלָדַ֗י אֲשֶׁ֨ר עָבַ֧דְתִּי אֹֽתְךָ֛ בָּהֵ֖ן וְאֵלֵ֑כָה כִּ֚י אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֶת־עֲבֹדָתִ֖י אֲשֶׁ֥ר עֲבַדְתִּֽיךָ׃
תְּנָ֞/ה אֶת־נָשַׁ֣/י וְ/אֶת־יְלָדַ֗/י אֲשֶׁ֨ר עָבַ֧דְתִּי אֹֽתְ/ךָ֛ בָּ/הֵ֖ן וְ/אֵלֵ֑כָה כִּ֚י אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֶת־עֲבֹדָתִ֖/י אֲשֶׁ֥ר עֲבַדְתִּֽי/ךָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | הַב יָת נְשַׁי וְיָת בְּנַי דִּפְלַחִית יָתָךְ בְּהוֹן וְאֵיזֵיל אֲרֵי אַתְּ יְדַעְתְּ יָת פּוּלְחָנִי דִּפְלַחְתָּךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | הַב לִי יַת נְשַׁי וְיַת בְּנַיי דִפְלָחִית יָתָךְ בְּגִנְהוֹן וְאִיזֵל אֲרוּם אַנְתְּ יָדְעַת פּוּלְחָנִי דִי פְלַחְתָּךְ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל כו.
תְּנָה אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי
יעקב לא מפרט את שמן של נשותיו וילדיו. בעבר יעקב דרש "הָבָה אֶת אִשְׁתִּי" (ביאור:בראשית כט כא) מבלי לנקוב בשמה, וקיבל את לאה במקום רחל. יעקב לא קובע את זהות נשותיו וילדיו, כאילו שלבן רשאי להחליף או להתיר רק לחלק לצאת עם יעקב.
- האם יעקב רצה להסתיר את מעמדם של בלהה וזלפה שהיו שפחותיו האישיות של לבן? יעקב חשש שלבן יטען שזלפה ובלהה היו שפחותיו האישיות (בראשית כט כד) והם שרתו את בנותיו רק בחרן, ולכן הן וילדיהן שייכים לו כעבדים, ולא יצאו איתו לכנען.
- האם יעקב לא רצה להגדיר את מעמדם של ילדיו ואת סדר בכורתם ועל ידי כך לגלות שהוא רואה ביוסף את בכורו?
- האם יעקב התכוון לאפשר ללבן להגיד לו ללכת לבד, לוודא שאין סכנה בדרך או בכנען, ואז לחזור כדי לקחת את משפחתו?
אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן
תְּנָה היא מילת פקודה, אולם יש כאן מיד הסבר לדרישה: הם שלי, מפני שעבדתי עבורם כפי שסיכמנו. מכאן ניתן לראות שגם יעקב חשב שהוא קנה את משפחתו, כפי שרחל ולאה יטענו בהמשך: "הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנו לּוֹ, כִּי מְכָרָנו"ּ (ביאור:בראשית לא טו).
ליעקב היו ילדים מהשפחות של לבן שניתנו לבנותיו. לכן קיימת האפשרות שלבן יטען שבני הפילגשים שייכים לו, ולא ליעקב או לבנותיו. יעקב טען שהוא עבד עבור נשותיו, אבל את זלפה ובלהה הוא קיבל כמתנה ללא עבודה או תמורה.
יעקב ציין שהוא 'עבד'. למעביד לא חשוב כמה אדם עבד. למעביד חשוב כמה רווח הוא קיבל תמורת העבודה. במקרה זה, לבן מיד הודה והסכים שהוא הרוויח מהעבודה, ככתוב: "נִחַשְׁתִּי, וַיְבָרְכֵנִי יְהוָה בִּגְלָלֶךָ" (ביאור:בראשית ל כז).
מקורות
נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית ל כו"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.