ביאור:בראשית נ יח

בראשית נ יח: "וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית נ יח.

וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים

וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו

מה התוספת של המילה "גַּם" אומרת? בנוסף למי?
כנראה האחים באו ליוסף, וכאשר הוא התחיל לבכות יוסף התחיל לנוע לקראתם, כמנהגו לחבק ולנשק על צוארם, ככתוב: "וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם" (ביאור:בראשית מה טו). ואז "גם" האחים הלכו לקראתו והתקרבו אליו. לפחות האחים לא ברחו או נשארו במקום, אלא צעדו קדימה לקראתו.

וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו

אולם האחים לא חיכו שיוסף יגיע ויבכה עליהם. הם רצו לתת לו כבוד ולגמור את העניין.
זה הרגע בו חלום הנבואה הראשון: "וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (ביאור:בראשית לז ז) מתקיים והאחים נפלו לפניו לקרקע והשתחוו לפניו בידיעה שהוא יוסף אחיהם.

האחים כבר השתחוו בפעם הראשונה כאשר הם באו לשבור בר במצרים, ככתוב: "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ, הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ. וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה" (ביאור:בראשית מב ו).
האחים השתחוו פעם שניה כאשר הם באו עם בנימין, ככתוב: "וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה, וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר בְּיָדָם הַבָּיְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אָרְצָה" (ביאור:בראשית מג כו).
האחים השתחוו כאשר הם חזרו לבקש מיוסף שלא יקח את בנימין להיות עבדו, ככתוב: "וַיָּבֹא יְהוּדָה וְאֶחָיו בֵּיתָה יוֹסֵף, וְהוּא עוֹדֶנּוּ שָׁם, וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו אָרְצָה" (ביאור:בראשית מד יד).

אולם כל המקרים האלה אינם ראוים לקיום הנבואה של יוסף. האחים לא השתחוו ליוסף אלא לשליט מצרים. הם השתחוו מאונס.

התגשמות חלום יוסף הראשון במלואו

כאן מתקיימת הנבואה בחלום יוסף הראשון (ביאור:בראשית לז ז):

האחים, כולל יוסף, מאוחדים ועובדים ביחד,
האחים מקבלים את יוסף כמנהיגם ומשתחווים לו בכבוד,
עם ישראל ישאר מאוחד,
בני הפלגשים ובני לאה לא יקופחו מברכת אלוהים,
ויוסף יאכיל את כל בני ישראל.

האחים השתחוו אחרי שיוסף התחיל לבכות והם ידעו שהוא לא יעניש אותם, כלומר הם לא השתחוו מאונס.
האחים מודים שאלוהים בחר אותו להציל אותם מרעב. שאלוהים נתן לו להוביל אותם למצרים כדי לקיים את נבואת אדוני בברית בין הבתרים.

הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים

האחים למעשה מכתירים את יוסף להיות מנהיגם, יורשו של יעקב אביהם, ואומרים: אתה תהיה אדונינו.

האחים, כדבריהם, היו "עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ", ממשיכים לתת ליוסף כבוד ויהיו לו "לַעֲבָדִים".

אולם יוסף מסרב לקבל את הכבוד, ואומר: "הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי" (ביאור:בראשית נ יט), כשם שגדעון יגיד: "לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם, וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם. יְהוָה יִמְשֹׁל בָּכֶם" (שופטים ח כג), ואלוהים יגיד לשמואל: "כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם" (שמואל א ח ז).