קטגוריה:בראשית כד לו

העבד הציג את עצמו "עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי" (ביאור:בראשית כד לד).
עכשיו הוא מציג את אשתו של אדונו, "ותֵַּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן לַאדֹנִי".
לבן ובתואל ידעו אודות אברם, אחי נחור, ושרי אשתו. השמות שונו, אבל קל לזהות שמדובר בני משפחתם. לבן ובתואל ידעו ששרה היתה עקרה כאשר היא יצאה מחרן, והם קיוו שלא יהיה לה ילדים וכך לא יהיו לאברהם יורשים שיבאו לדרוש את חלקם בירושתו של תרח.

לבן ובתואל היו מודעים ששרי היתה זקנה עוד כשעזבה את חרן, כבת 65 (ביאור:בראשית יב ד), ושלא היו לה ילדים. והנה עתה הוא שומע שיש לה בן - "אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ".
העבד לא אמר שיצחק הוא בן 40 ושרה ילדה בגיל 90, שנים רבות לפני שלבן ורבקה נולדו. עשו גם הוא התחתן בגיל 40 ויעקב אפילו מאוחר יותר. יתכן שלבן ורבקה חשבו שיצחק הוא צעיר והנס היה גדול יותר, או שהם ניחשו שיצחק הוא בערך בגיל 40.

"ויַהוָה בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד ויִַּגְדָּל; ויִַּתֶּן לוֹ צֹאן ובָּקָר, וְכֶסֶף וְזָהָב, ועֲַבָדִם ושְּׁפָחֹת, וגְּמַלִּים וחֲַמֹרִים" (ביאור:בראשית כד לה) - לבן כבר ראה את המתנות שהביא העבד עמו, וזה לבדו הרשים אותו.

לא רק שאברהם עשיר, אלא הוא גם הוריש את כל אשר לו ליצחק בנו, ומכאן שאף יצחק עשיר מאוד. לא ברור עם בזמן הזה אברהם כבר נתן את כל אשר לו ליצחק, או מאוחר יותר כאשר הוא שלח את בני קטורה מעל יצחק. בכל מקרה יצחק קיבל את כל נדוניתה של שרה והמתנות שהיא קיבלה מפרעה ואבימלך, וזה היה רכוש גדול מאוד. אין ספק שלבן ובתואל הבינו שאברהם לא נשאר עני ואביון לאחר שהוא נתן את כל אשר לו ליצחק.

מה אברהם נתן??

• לפי חוקי חמורבי, רק בנים יורשים חלק שווה מאדמת האב, אולם גם הבנים וגם הבנות יורשים חלק שווה מהמיטלטלין (חוקי חמורבי מספר 184 ,167).

אברהם עזב את תרח לפני מותו של תרח, לכן הוא לא קיבל ירושה מתרח והשאיר את חלקו בחרן לנחור אחיו.

• כאשר אישה מתחתנת היא מביאה את נדונייתה לבעלה. במותה הרכוש הזה מחולק שווה בשווה בין הבנים והבנות שלה. (חוקי חמורבי מספר 162)

כאשר אברהם עזב את חרן רכושו כלל בעיקר את הנדוניה של שרה.

• במשך הנישואין הרכוש של שרה הביא רוחים. הרוחים האלה שייכים לשרה.
• במשך הנישואין שרה קיבלה מתנות. המתנות הם רכושה של שרה.

שרה קיבלה הרבה מתנות מפרעה במצרים ומאבימלך מלך גרר.

אחרי מות שרה אברהם העביר את כל רכושה של שרה לבנה היחיד, יצחק. כתוצאה מכך יצחק נעשה אדם עשיר מאוד.

לאברהם היה רכוש של עצמו שהוא הביא מחרן, הוסיף לזה מתנות מפרעה ואבימלך מלך גרר עבור שהם לקחו את שרה 'אחותו'. אברהם צבר רכוש רב מהשלל של ארבעת המלכים, ואלוהים הביא לו ברכה.

• איש, בחייו, יכול לתת מתנות כרצונו לבנו. (חוקי חמורבי מספר 165).

העבד ציין שאברהם נתן ליצחק את כל אשר לו, אולם רק בהמשך, לאחר שרבקה הגיעה נאמר "ויִַּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, לְיִצְחָק" (ביאור:בראשית כה ה), וגם אם אברהם נתן "הכל", אז מאיפה העבד לקח "עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, ויֵַּלֶךְ, וְכָל טובּ אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ" (ביאור:בראשית כד י).

כלומר, ישנן שתי אפשרויות: שאברהם באמת כבר נתן את רוב רכושו ליצחק או שהעבד התכוון רק לנדוניית שרה, ואת השאר יצחק יקבל אחר כך.

נאמר שיצחק הכניס את רבקה לאוהל של שרה, ניתן להבין שהאוהל הזה היה ברשותו (ביאור:בראשית כד סז) לאחר ששרה נפטרה. מכאן שמאז ששרה מתה, כשיצחק היה בן 37, יצחק קיבל את נדונייתה של שרה ועוד מתנות מאביו, והיה עשיר מאוד.

זהו משפט מפתח חשוב:

• "ותֵַּלֶד שָׂרָה" - המשפחה בחרן זוכרת ששרה היתה יפה מאוד ושהיא היתה עקרה.
• "אֵשֶׁת אֲדֹנִי" - שרה היא אשתו הראשית של אברהם עם כל הזכויות של אישה ראשית.
• "ותֵַּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן לַאדֹנִי" - אביו של הילד הוא אברהם, ואברהם מכיר ומקבל אותו כבנו ויורשו. הבן הזה הוא בן יחיד ולכן כל נדוניית שרה ורכוש אביו יעברו אליו בלבד.
• "אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ" - שרה היתה זקנה מאוד, ואלוהים בגדולתו עשה לה נס אחד. לא היו לה ילדים נוספים.
• העבד לא סיפר שלאברהם היה בן נוסף מהגר, שפחתו, וכך אפשר היה לחשוב שאברהם היה עקר ולא שרה, ויתכן שבנו יסבול מבעיה רפואית.
• "ויִַּתֶּן לּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ" - אברהם נתן את נדוניית שרה ליצחק, מכאן לבן ובתואל הבינו ששרה נפטרה ולא יהיו לה בנים נוספים. האישה שתתחתן עם יצחק תהיה עשירה מאוד, ואלוהים יברך גם אותה ואת ילדיה.