ביאור:בראשית כד יב
בראשית כד יב: "וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד יב.
הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי
עריכהיְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם
עריכההעבד הבין שהוא פועל בשליחות אדוני. אברהם אמר לו: "יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי ומֵּאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, ואֲַשֶׁר דִּבֶּר לִי ואֲַשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹאּת" (ביאור:בראשית כד ז). מציאת אישה ליצחק היא הכרחית כדי שיהיה לאברהם זרע, ולכן אדוני חייב לעזור לו.
העבד תכנן ניסיון משונה שרק נערה חכמה, טובת לב ומשפחה העוסקת בצאן תגיב כנדרש, אולם יד אדוני היא שחייבת להמציא נערה שתוכל לעמוד בניסיון. כלומר, אחריותו של אלוהים היא לדאוג שהנערה תהיה בת למשפחת נחור, שתסכים ללכת ולגור בכנען, ושתהיה בעלת כוח ועוצמה לכוון את ילדיה בדרך אלוהים
הַקְרֵה נָא
עריכה"הַקְרֵה נָא" - תעשה מקרה, דבר של מזל.
יש הרואים כאן בקשה לנס. וייתכן שבאמת מה שאירע היה נס, שכן לפני שהעבד סיים את תפילתו, ככתוב: "ויְַהִי הואּ טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר, וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת" (ביאור:בראשית כד טו). ברור שנערות רבות מהעיר היו יכולות לנהוג כרבקה ולהשקות את גמליו של העבד, ולכן הנס שעשה אלוהים היה שרבקה תהיה הנערה הראשונה והיחידה.
וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי
עריכההעבד לא מבקש "צְדָקָה ומִּשְׁפָּט" כ-"דֶּרֶךְ יְהוָה" (ביאור:בראשית יח יט), אלא מבקש רק "חֶסֶד". העבד לא דורש דבר מאלוהים או מציב איומים, הוא רק מבקש חסד מאדוני שיזמן לו נערה ראויה ליצחק.