ביאור:בראשית כד ח

בראשית כד ח: "וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת, רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד ח.

וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי

עריכה

אברהם ציווה על העבד "אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ; וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה, לִבְנִי לְיִצְחָק" (ביאור:בראשית כד ד). אברהם לא כלל את "אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ" (ביאור:בראשית כד לח) כפי שהעבד אמר ללבן. בהתחלה כל עלמה מארץ מולדתו של אברהם היתה טובה עבור יצחק. אולם לאחר שהעבד שאל את אברהם מה יש לעשות במידה שהעלמה לא תרצה לעזוב את חרן, מרכז העולם, לארץ לא ידועה ככנען, אברהם הבין שהוא צריך לספק לעבד מידע נוסף אודותייו. להלן המידע שהעבד ידע:

  • שאברהם עזב את תרח אביו ונחור אחיו ויצא לכנען.
  • שאברהם עזב לפי פקודת "יהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם" (ביאור:בראשית כד ג) - כך משפחת הכלה תדע שהעבד מדבר דברי אמת.
  • שאברהם היה נשוי לשרה, ושרה העקרה ילדה בן בגיל מבוגר לפי הבטחת אלוהים.
  • שאברהם הצליח והתעשר בכנען כפי שאלוהים הבטיח לו, כהוכחה שדברי אלוהים הם אמת.

לעבד ולאברהם היה ברור שהעבד חייב לדבר עם בני משפחת נחור אחי אברהם, שכן רק הם ידעו אודות אברהם והבטחת אלוהים, וכנראה ישמחו להצטרף לברכת אדוני כאשר הם ילמדו שאברהם התעשר ושרה העקרה ילדה בן בצורה פילאית.
לאברהם היה ברור שלמצוא אישה ליצחק זה למעשה תפקידו של אלוהים, לא שלו. אלוהים הוא שיבחר אישה מתאימה ליצחק. ולכן הוא אמר לעבד: "הואּ יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ, וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי, מִשָּׁם" (ביאור:בראשית כד ז).

אִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה

עריכה

בדבריו אברהם יצר זכות חדשה לנשים בעם ישראל - לאישה יש רשות לסרב לנשואין, או לעבור למרחק רב.
הזכות הזאת היא מוחלטת והיא לא חייבת להסביר.

בהמשך העבד יגיד ללבן אודות השיחה הזאת עם אברהם, כדבריו: "וָאֹמַר אֶל אֲדֹנִי: אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי? וַיֹּאמֶר אֵלָי ... כִּי תָבוֹא אֶל מִשְׁפַּחְתִּי, וְאִם לֹא יִתְּנוּ לָךְ, וְהָיִיתָ נָקִי מֵאָלָתִי" (ביאור:בראשית כד לט-מא), וזה נתן ללבן את הרעיון לשאול את רבקה אם היא מוכנה, ככתוב: "נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ" (ביאור:בראשית כד נז).

נשאלת שאלה חשובה - האם הזכות של האישה לסרב היא חד-פעמית, או נמשכת?

כשרבקה יצאה מבית אביה, היא הסכימה ללכת ולראות את יצחק, אבל לא הסכימה להתחתן איתו. היא משכה את ההחלטה זמן רב, עד שהוא נתן לה את אוהל שרה אימו.
חוק חמורבי מספר 142, הרשה לאישה נשואה לבקש ברור בבית משפט כדי להוכיח שבעלה פוגע בה למרות שהיא אישה לדוגמא. במידה והיא זוכה היא זכאית לקבל את נדוניתה ולשוב לבית אביה. ילדיה ישארו עם אביהם. כלומר ניתן להבין שהזכות לסרב נשארה קיימת, אולם בצורה מוגבלת ובתנאים שמצדיקים פרוד. לבן הודיע ליעקב, שאין לו צורך בברור משפטי, "אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי" (ביאור:בראשית לא נ), זה יהיה מספיק כדי להעניש אותך. לבן השתמש במילה 'לענות' במשמעות רחבה של פגיעה פיזית או נפשית, בצורה אוביקטיבית או סובייקטיבית.

מדברי אברהם העבד שמע:

עריכה
  1. הוא חייב למצוא אישה, ולא נערה. הכינוי אישה בחוקי חמורבי מתאר נקבה בוגרת ממעמד אציל ועשיר.
  2. הוא חייב למצוא אישה או עלמה מתאימה ליצחק כדי להמשיך בהצלחה את ברכת אלוהים לאברהם וזרעו.
  3. מלאך אלוהים יעזור לו בבחירה, וזו שתבחר תראה במעשיה שהיא מסכימה להתחתן.
  4. עלמה שהמלאך יבחר תהיה בוגרת לעשות החלטות חשובות. היא תהיה חזקה ותקיפה ותוציא לפועל את ההחלטות שלה בלי להתחשב בגברים שבחייה. כך בדיוק היתה רבקה כאשר היא החליטה שיצחק טועה והברכה חייבת להנתן ליעקב.
  5. חובה לברר עם העלמה שהיא מסכימה ללכת לארץ רחוקה, ושם היא תעשה את ההחלטה הסופית אם היא תתחתן.
  6. העבד חייב רק להביא אותה, העלמה תחליט אם היא תתחתן עם יצחק.
  7. אם העלמה מתאימה ומסכימה, משפחתה יכולה להסכים, או שהעבד יקח בכוח את עלמה, שמלאך אלוהים בחר.

העבד הבין שהוא יוצא למסע מסוכן. יכולים להיות התקפות של שודדים על השיירה בדרכה הלוך וחזור עם רכוש ונערות, ומשפחת הכלה תתנגד בכוח. העבד, עוד לפני שהוא יצא, תכנן את המבצע לפרטיו ואפשרויותיו השונות. (ראו: תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק)

וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת

עריכה

"זֹאת" – מילה מגבילה. רק השבועה הזאת ולא אחרת או אחרות. כלומר, רק השבועה להביא אישה מחרן תתבטל, אך לא האיסור להוציא את יצחק מכנען. האיסור להוציא את יצחק ימשיך להתקיים בין אם העבד יביא אישה או לא.

"וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי" - העבד חייב להתאמץ כדי למצוא אישה ליצחק. הוא לא יכול לעשות ניסיון סרק ולחזור ללא אישה. לנחור היו הרבה בנים, ככתוב: "שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם" (ביאור:בראשית כב כג), וסביר שלכולם היו כבר נכדות, הן לבתואל היתה נכדה והוא היה הצעיר בבנים של נחור אחי אברהם. הכתוב לא מראה כמה נשים לא נשואות ולא צעירות מדי היו במשפחת נחור שהתאימו להיות אישה ליצחק, אפשרי שהיתה רק עלמה אחת בלבד, רבקה.

"וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה" – העבד ואברהם דיברו ביחיד, אישה אחת, סרוב אחד. כלומר אם העבד היה בוחר אישה מתאימה לדעתו, והאישה מסרבת, אז העבד יהיה חופשי משבועתו להביא אישה. קשה לקבל פרוש כזה. סביר שהעבד היה חייב לנסות למצוא אישה אחרת כדבריו ללבן ובתואל: "וְעַתָּה אִם יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת אֲדֹנִי הַגִּידוּ לִי, וְאִם לֹא - הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה עַל יָמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל" (ביאור:בראשית כד מט) ואחפש אישה אחרת.

רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה

עריכה

הדבר החשוב ביותר לאברהם היה לא להשיב את יצחק לחרן. אברהם כנראה פחד שאם יצחק יצא לחרן הוא לא ישוב. העבד לא ניסה למנוע מיצחק מלצאת למצרים, אבל כנראה אלוהים חשש ולא נתן ליצחק לצאת למצרים כאשר היה רעב בכנען (ביאור:בראשית כו ב).
אברהם הבין שיש בכוחו של אדוני לספק אישה מתאימה ליצחק כך שיצחק לא יישאר ערירי, הלוא אלוהים הבטיח שזרעו יהיה רב ככוכבי השמים.

מה שמע העבד

עריכה
  1. הוא חייב לעשות בחינה, כדי שמלאך אלוהים ינחה אותו את מי לבחור.
  2. הנערה שתעבור את הבחינה, נבחרה עלי ידי אלוהים, ומשפחת הכלה או משפחת החתן אינם יכולים להתנגד.
  3. לאישה שנבחרה על ידי אלוהים מותר לסרב, לעבד אין רשות להביא אישה אחרת, והוא חופשי משבועתו למצוא ולהביא אישה אחרת. אין זאת אומרת שאברהם יוותר ולא ינסה לשכנע אותה בעצמו.
שיטת הגזר והמקל
  1. העבד חייב לקחת איתו מתנות רבות כדי להרשים את הכלה ואת משפחתה ולתת מתנות מעל ומעבר למקובל כדי לשכנע את הכלה להסכים.
  2. העבד חייב לקחת איתו חיילים לשמור על המטען היקר והאישה, וכדי לכפות על משפחת הכלה לתת אותה, במידה והיא תסכים והם יסרבו.