פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית כד ט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית כד ט: "וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה."



וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּהעריכה

וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָםעריכה

מנהג השבועה הזה מופיע בתנ"ך פעמיים:

  • העבד נשבע לאברהם: "ויַָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו ויִַּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶהּ".
  • יוסף נשבע ליעקב: "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד ואֱֶמֶת, אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מז כט).

ייתכן שיש קשר כאשר המלאך ויעקב נאבקו: "ויַַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, ויִַּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ; ותֵַּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ" (ביאור:בראשית לב כו).
המנהג להשבע כאשר היד נמצאת תחת הירך בטלה ולא רואים שהמשיכו בצורה הזאת של שבועה.

  • ברית ושבועה התקיימו באמירה.
  1. כפי שיוסף אמר: "חֵי פַרְעֹה אִם תֵּצְאו מִּזֶהּ" (ביאור:בראשית מב טו).
  2. כפי שלבן דרש מיעקב: "מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת; וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת, בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת" (ביאור:בראשית כט כז).
  3. כפי שיעקב דרש מעשו בעניין הבכורה: "הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, ויִַּשָּׁבַע לוֹ" (ביאור:בראשית כה לג).
  4. כפי שאברהם נשבע לאבימלך: "וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים, הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי ולְּנִינִי ולְּנֶכְדִּי" (ביאור:בראשית כא כג).
  • הקמת גל ומצבה: "עֵד הַגַּל הַזֶהּ, וְעֵדָה הַמַּצֵבָּה" (ביאור:בראשית לא נב).
  • הצבת שבע כבשים כמעשה אברהם ואבימלך: "כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת, תִּקַּח מִיָּדִי: בַּעֲבורּ תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה, כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹאּת" (ביאור:בראשית כא ל).

וַיִּשָּׁבַע לוֹעריכה

הדגש הוא על המילה "לוֹ". השבועה היתה אישית לאברהם, לו בלבד, ולא ליצחק או לאדם אחר. גם בשבועת יוסף ליעקב המילה מופיעה: "ויַֹּאמֶר, הִשָּׁבְעָה לִי ויִַּשָּׁבַע לוֹ; ויִַּשְׁתַּחו יִּשְׂרָאֵל, עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה".
מכאן ניתן להסיק שהנחת היד תחת הירך היוותה שבועה אישית לאדם מסוים, היינו "לוֹ" - התחייבות לו ולמענו.

וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּהעריכה

רק לאחר שהעבד שאל את כל שאלותיו ונמצאה לו דרך לצאת מהשבועה, הוא מסכים להישבע לאברהם בלבד, על הדבר הזה בלבד.