ביאור:בראשית כד ב
בראשית כד ב: "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד ב.
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ
עריכהעַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ
עריכהאנו שומעים שלאברהם היה עבד, העבד היה מבוגר ובכיר באנשי ביתו של אברהם, ואפשרי שהוא נולד בביתו של אברהם ולא היה מקנת כספו (הכתוב מפריד בין בני-בית ומקנת כספו (ביאור:בראשית יז כג)), והעבד הזה הוא המושל ומנהל את כל רכושו של אברהם.
בזמנו אברהם הזכיר את דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר, איש שגר בביתו כיורשו היחידי, ככתוב: "וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, ובֶּן מֶשֶׁק בֵּיתִי הואּ דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר" (ביאור:בראשית טו ב). קיימת טענה שהעבד המוזכר בסיפור הזה הוא אותו דמשק אליעזר, במיחוד ששמו של העבד, 'אלי-עזר', רומז שאלוהים עזר לו למצוא כלה מתאימה (ביאור:בראשית כד כז).
- ניתן להבין שגם דמשק אליעזר היה עבד, בן משק בית של אברהם שנולד בביתו של אברהם ולא היה מקנת כסף. דמשק אליעזר נקרא על שם העיר דמשק, וזה מעיד על מקור משפחתו או מקום לידתו.
- אברהם רומז שבמותו ערירי ללא ילדים כל רכושו ישאר בידי דמשק אליעזר, ואליעזר היה יורשו המיועד, ככתוב: "הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי" (ביאור:בראשית טו ג). ניתן להבין שדמשק אליעזר היה הגבר הקרוב ביותר לאברהם, ואברהם חשב להעניק לו את רכושו.
- לא נאמר שדמשק אליעזר היה מנהל ביתו של אברם והמושל בכל אשר לו, אולם סביר שהמושל בבית אברהם יחזיק את הרכוש במקרה והאדון מת ללא יורשים אחרים.
- סביר שדמשק אליעזר, שמקורו בדמשק, ידע לדבר בשפות המקובלות בסביבות דמשק, וכך גם עבד אברהם ידע לדבר עם אנשי חרן.
בכל אופן עברו יותר מ53 שנים מאז שאברהם הזכיר את דמשק אליעזר, ואין זה מחייב שאברהם לא החליף את העבד שניהל את רכושו. לדוגמא יוסף מונה להיות מנהל בבית פוטיפר (ביאור:בראשית לט ו) ולבטח יוסף מונה במקום מנהל אחר שמת, נמכר או פוטר.
מה ידוע על העבד שאברהם שלח להביא כלה לבנו?
- הוא עבד.
- הוא "זְקַן בֵּיתוֹ" – היינו, הבכיר ומנוסה בעבדיו. המילה 'זקן' לא מחייבת שהוא היה זקן בגיל, אלא שהוא קיבל כבוד כזקן הבית.
- הוא "הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ" - בשלב הזה אברהם הוא אדם זקן, ולכן סביר מאוד שהוא מינה את אחד מעבדיו לנהל את כל רכושו משום שהזדקק לעזרה בעבודותיו.
- מושל הרכוש היה תפקידו של יעקב אצל לבן, לפחות בכל הקשור לצאנו, ככתוב: "אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ; וְאֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי" (ביאור:בראשית ל כט)
- מושל הרכוש היה תפקידו של יוסף אצל פוטיפר: "ויַַּפְקִדֵהו עַּל בֵּיתוֹ, וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ ... בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת ובַּשָּׂדֶה" (ביאור:בראשית לט ה).
- מושל הרכוש היה תפקידו של יוסף אצל פרעה: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ" (ביאור:בראשית מא מ).
- יוסף גם לקח לעצמו מנהל: "ויַֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ, הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה" (ביאור:בראשית מג טז).
- העבד הזה היה נאמן מאוד לאברהם, ועשה את עבודתו במסירות יוצאת מן הכלל ובאיכות שאין כדוגמתה.
מדוע אברהם לא התשמש ביצחק כמנהל ביתו?
עריכהיצחק היה בן 40, גבר במלואו ולא ברור למה אברהם התיחס ליצחק בצורה הזאת.
- מדוע יצחק לא עוזר לאביו בעבודותיו?
- מדוע יצחק לא מחפש לעצמו אישה בגיל הזה?
- מדוע יצחק מסכים שיחפשו לו אישה בלעדיו?
שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי
עריכהירך - החלק העליון של הרגל הנמצא בין אזור האגן לברך. המילה ירך מופיעה בלשון יחיד, שכן לא נאמר להכניס את היד בין הירכיים. התיאור 'תחת הירך' מחייב שאברהם ישב, ושהעבד יכרע על ברכיו לצדו ויכניס את ידו בין הירך למשטח שעליו אברהם יושב.
גם יעקב דרש מיוסף שישבע בצורה המיוחדת הזאת, ככתוב: "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי, וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד ואֱֶמֶת" (ביאור:בראשית מז כט). אולם הנחת היד לא היתה מספיקה עבור שבועה, אלא נדרשה גם אמירה: "הִשָּׁבְעָה לִי, ויִַּשָּׁבַע לוֹ" (ביאור:בראשית מז לא).