ביאור:בראשית כד יא

בראשית כד יא: "וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד יא.

וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר

עריכה

תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק

עריכה

מדברי אברהם שרק לנערה מותר לסרב (בראשית כד ח) העבד הבין שהוא מוכרח לזהות עלמה מתאימה, לוודא שהיא מוכנה ללבת מבית אביה כדי להתחתן, ושהוא חייב לעשות זאת לפני שהוא מדבר עם משפחת הכלה כדי שהם לא יתנו לו נערה שאינה מתאימה ולא באמת מוכנה ללכת. העבד הבין שקיימת סכנה שהמשפחה תכעס עליו, כי הוא דיבר עם העלמה לפני קבלת אישור מהם, והוא יצטרך לקחת אותה בכוח מהם. לכן העבד התכונן ולקח איתו אנשים (חילים).

העבד יצא להביא אישה ליצחק בן הארבעים. אברהם ויצחק היו רועי צאן, ואנשים סלדו מהם ככתוב: "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם, כָּל רֹעֵה צֹאן" (בראשית מו לד). קשה היה לרועה צאן למצוא אישה בגלל הריח הרע שנדף מהצאן ומבגדיו, וגברים לא רצו לשאת רועת צאן כי נדוניתה תהיה צאן. העבד הבין שהוא חייב למצוא רועת צאן בוגרת, שלא מבקשים את ידה והיא משתוקקת להנשא.

משפחתו של אברהם עסקה בצאן ולכן הוא כיוון את החיפוש במרכז השבטי של משפחת אברהם. העבד לא רצה לשאול מי הן הרועות, אבל הוא התכוון בצורה עקיפה לזהות את הרועות מבין העלמות הבוגרות בעיר קטנה, שאינן נשואות או מארסות, שתשים לב שגמליו צמאים, שלא תפחד מהזר, ושתהיה מוכנה לשרת אותו ולעזור לו להשקות את גמליו.

העבד הביא רכוש רב ויקר על עשר גמלים והציג את עצמו כאיש עשיר. איש עשיר מחפש אישה יפה. האיש יקח את האישה בלי נדוניה ולא איכפת לו שהיא היתה ממשפחה של רועי צאן. העבד הבין שהעלמה הסגורה בעיר שבטית קטנה, ושלא מצאה בעל בין קרוביה, תהיה מאוד מיואשת ותרצה ליצור מגע עם כל זר שבא לעיר בתקווה שהיא תמצא חן בעינייו עבור עצמו, בנו או קרוביו, ושהיא תהיה מוכנה לעבור לגור עם בעלה בכל מקום. העבד ידע שהמשפחה תרחם על העלמה, והם יתנו לה ללכת למצוא את עתידה כדי שהיא לא תשאר בתולה וערירית כל חייה.

העבד התכונן לבקש נס מאלוהים, וכך הוא יציג למשפחת העלמה שאלוהים בחר אותה ואין להם ברירה אלא לקבל את החלטת אלוהים. בנוסף העבד ידע שהמשפחה תבין שאם הם יסרבו, הוא יחזור לאברהם ויודיע לו שאלוהים בחר לו עלמה, שהסכימה לקבל את מתנות הארוסין, אבל משפחתה סרבה. אין ספק שאברהם היה לוקח את צבאו ובא לתבוע את כלת בנו. ובנוסף יצחק לא היה מעיז לסרב לשאת את העלמה, הן אלוהים בחר אותה.

העבד חיפש עלמה בוגרת ויפה שאינה נשואה. הוא ירוץ לקראתה כדי לוודא שהיא אינה פחדנית ושהיא רוצה לדבר איתו. העלמה שאלוהים בחר בשביל יצחק תהיה זאת שכאשר הוא יבקש מעט מים, הנערה תציע להשקות את גמליו, תעבוד קשה להשקות אותם, ותרשה לו לגעת בה ולשים עליה מתנות (ארוסין).

העבד עשה מספר צעדים לוודא אם העלמה מוכנה להתחתן עם קרוביו, וכך העבד התקדם בתהליך לתת לעלמה את הרושם שהיא מצליחה ובסוף הוא נתן לה מתנת אירוסין: במתנות, במגע בגופה כאשר הוא שם את המתנות עליה, ובקידה. העבד ידע שהעלמה תרוץ הביתה ותספר מה קרה לה. כדי לא לגרום למשפחה לכעוס עליו, שהוא ביקש את ידה של בתם לפני שהוא ביקש רשות מהם, העבד עשה מספר שינויים בין מה שקרה, ורבקה סיפרה בבית, לבין מה שהוא סיפר, וזאת כדי להציג פרוש תמים למעשיו, ושרבקה טעתה אם היא חשבה שהוא ביקש את ידה לפני שהוא דיבר עם משפחתה.

מקום
העבד הלך "אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר" (ביאור:בראשית כד י), עירה קטנה שאחיו של אברהם הקים למשפחתו ליד העיר חרן. בעירה כזאת קשה לנערה למצוא לעצמה בעל, כי מעט מאוד עשירים זרים יעברו בעירה הזאת בדרכם.

היה צפוי שהעבד ילך לשער העיר, יסביר את בקשתו ויבקש נערה לבן אדונו העשיר. העבד הבין שנכדי העיר לא ירצו שבתם תצא לארץ רחוקה והם יתנו לו את הנחותה בנערות.

זמן
העבד בחר לחפש אישה ליד באר מים מחוץ לעיר, שלשם, בערב, באות נערות ועלמות, שאינן נשואות או מאורסות, להביא מים זכים וטריים למשפחה לארוחת הערב. בשעות הערב אסור לגברים להתערב בנערות והעלמות, ולכן העבד לא יכול להשקות את גמליו והוא צריך עזרה של אישה.

וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים ... אֶל בְּאֵר הַמָּיִם

עריכה

העבד הבריך את גמליו בין הבאר לעיר היכן שניצבה שוקת המיועדת לחיות, כלומר במקום ממנו הוא יראה את פני הנערות החוזרות לעיר מהבאר עם כד מלא מים. המרחק מהשוקת עד לבאר היה מרחק ריצה קלה, ככתוב: "ותְַּמַהֵר, ותְַּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת, ותַָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר, לִשְׁאֹב; ותִַּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו" (ביאור:בראשית כד כ).

העבד רצה לפרסם את בואו בעיר. המטען הגדול של סחורות שהעבד הביא עמו בעצם הזמין אנשים לבוא ולשאול אותו מה הם עיסוקיו, כשם שאחי יוסף שאלו את הישמעאלים שירדו למצרים (ביאור:בראשית לז כה).

העבד הסתיר את האנשים שהוא הביא, כדי לא להעמיס על העלמה גם את החובה להשקות אותם, או לגרום לה לפחד להתקרב לגמליו.