רש"י על בראשית כד
<< · רש"י על בראשית · כד · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
"זקן ביתו" - לפי שהוא דבוק נקוד זקן
"תחת ירכי" - (שבועות לח) לפי שהנשבע צריך שיטול בידו חפץ של מצוה כגון ספר תורה או תפילין והמילה היתה מצוה ראשונה לו ובאה לו ע"י צער והיתה חביבה עליו ונטלה (ור"ל מה שלא אמר תחת ירכך וה"ל להשביע העבד במילתו לפי ששל אברהם היתה ראשונה לו קודם מילת העבד וק"ל)פסוק ז (כל הפסוק)
"ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי" - ולא אמר ואלהי הארץ ולמעלה אמר ואשביעך וגו' אמר לו עכשיו הוא אלהי השמים ואלהי הארץ שהרגלתיו בפי הבריות אבל כשלקחני מבית אבי היה אלהי השמים ולא אלהי הארץ שלא היו באי עולם מכירים בו ושמו לא היה רגיל בארץ
"מבית אבי" - מחרן
"ומארץ מולדתי" - מאור כשדים
"ואשר דבר לי" - לצרכי כמו אשר דבר עלי וכן כל לי ולו ולהם הסמוכים אצל דבור מפורשים בלשון על ותרגום שלהם (רצונו שדרך התרגום להשתמש למ"ד במקום בעבור וק"ל) עלי עלוהי עליהון שאין נופל אצל דבור ל' לי ולו ולהם אלא אלי אליו אליהם ותרגום שלהם עמי עמיה עמהון אבל אצל אמירה נופל ל' לי ולו ולהם
"ואשר נשבע לי" - בין הבתריםפסוק ח (כל הפסוק)
"ונקית משבועתי וגו'" - וקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא (קידושין ס"א)
"רק את בני וגו'" - רק מיעוט הוא בני אינו חוזר אבל יעקב בן בני סופו לחזורפסוק י (כל הפסוק)
"מגמלי אדוניו" - (ב"ר) נכרין היו משאר גמלים שהיו יוצאין זמומין מפני הגזל שלא ירעו בשדות אחרים
"וכל טוב אדוניו בידו" - (ב"ר) שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו כדי שיקפצו לשלוח לו בתם
"ארם נהרים" - בין שתי נהרות יושבתפסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"אותה הוכחת" - ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים וכדאי ליכנס בביתו של אברהם ולשון הוכחת ביררת אפרוביש"ט (בלע"ז דו האסט בעשיעדען)
"ובה אדע" - לשון תחנה הודע לי בה
"כי עשית חסד" - אם תהיה ממשפחתו והוגנת לו אדע כי עשית חסד (ב"ר)פסוק טז (כל הפסוק)
"בתולה" - ממקום בתולים (ב"ר)
"ואיש לא ידעה" - שלא כדרכה לפי שבנות הנכרים היו משמרות מקום בתוליהן ומפקירות עצמן ממקום אחר העיד על זו שנקיה מכלפסוק יז (כל הפסוק)
"וירץ העבד לקראתה" - לפי שראה שעלו המים לקראתה (ב"ר)
"הגמיאיני נא" - לשון גמיעה הומיי"ר (בלע"ז שלוקען שלירפען)פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"עד אם כלו" – הרי "אם" משמש בלשון 'אשר'.
"אם כלו" – תרגם אונקלוס: 'די ספקון', שזו היא גמר שתייתן, כששתו די סיפוקן.פסוק כ (כל הפסוק)
"ותער" - לשון נפיצה והרבה יש בלשון משנה המערה מכלי אל כלי ובמקרא יש לו דומה (תהלים קמא) אל תער נפשי (ישעיהו נג) אשר הערה למות נפשו
"השקת" - אבן חלולה ששותים בה הגמליםפסוק כא (כל הפסוק)
"משתאה" - לשון שאייה כמו שאו ערים תשאה שממה (ישעיהו ו)
"משתאה" - משתומם ומתבהל על שראה דבריו קרוב להצליח אבל אינו יודע אם ממשפחת אברהם היא אם לאו ואל תתמה בתי"ו של משתאה שאין לך תיבה שתחלת יסודה שי"ן ומדברת בלשון מתפעל שאין תי"ו מפרידה בין שתי אותיותיה של עיקר היסוד כגון משתאה מגזרת שאה משתולל (ישעיהו נט) מגזרת שולל וישתומם (שם טז) מגזרת שממה (מיכה ו) וישתמר חקות עמרי מגזרת וישמר אף כאן משתאה מגזרת תשאה וכשם שאתה מוצא לשון משומם באדם נבהל ונאלם ובעל מחשבות כמו (איוב יח) על יומו נשמו אחרונים (ירמיהו ב) שומו שמים (דניאל ד) אשתומם כשעה חדא כך תפרש לשון שאייה באדם בהול ובעל מחשבות ואונקלוס תרגם לשון שהייה וגברא שהי שוהא ועומד במקום אחד לראות ההצליח ה' דרכו ואין לתרגם שתי שהרי אינו לשון שתיה שאין אל"ף נופלת בלשון שתיה
"משתאה לה" - משתומם עליה כמו (לעיל כ) אמרי לי אחי הוא וכמו (לקמן כו) וישאלו אנשי המקום לאשתופסוק כב (כל הפסוק)
"בקע" - רמז לשקלי ישראל בקע לגלגלת
"ושני צמידים" - רמז לשני לוחות מצומדות
"עשרה זהב משקלם" - רמז לעשרת הדברות שבהןפסוק כג (כל הפסוק)
"ויאמר בת מי את" - לאחר שנתן לה שאלה לפי שהיה בטוח בזכותו של אברהם שהצליח הקב"ה דרכו
"ללין" - לינה אחת לין שם דבר והיא אמרה ללון כמה לינות (אתה יכול ללון אצלינו)פסוק כד (כל הפסוק)
פסוק כה (כל הפסוק)
פסוק כז (כל הפסוק)
פסוק כח (כל הפסוק)
פסוק כט (כל הפסוק)
פסוק ל (כל הפסוק)
פסוק לא (כל הפסוק)
פסוק לב (כל הפסוק)
פסוק לג (כל הפסוק)
פסוק לו (כל הפסוק)
פסוק לז (כל הפסוק)
פסוק לט (כל הפסוק)
פסוק מב (כל הפסוק)
פסוק מד (כל הפסוק)
"גם אתה" - גם לרבות אנשים שעמו
"הוכיח" - בירר והודיע וכן כל הוכחה שבמקרא ברור דברפסוק מה (כל הפסוק)
פסוק מז (כל הפסוק)
פסוק מט (כל הפסוק)
"על ימין" - מבנות ישמעאל
"על שמאל" - מבנות לוט שהיה יושב לשמאלו של אברהם (ב"ר)פסוק נ (כל הפסוק)
"ויען לבן ובתואל" - רשע היה וקפץ להשיב לפני אביו
"לא נוכל דבר אליך" - למאן בדבר הזה לא על ידי תשובת דבר רע ולא ע"י תשובת דבר הגון לפי שניכר שמה' יצא הדבר לפי דבריך שזימנה לך (ב"ר)פסוק נב (כל הפסוק)
פסוק נג (כל הפסוק)
פסוק נד (כל הפסוק)
פסוק נה (כל הפסוק)
"ויאמר אחיה ואמה" - ובתואל היכן היה הוא היה רוצה לעכב ובא מלאך והמיתו
"ימים" - שנה כמו (ויקרא כה) ימים תהיה גאולתו שכך נותנין לבתולה זמן י"ב חדש לפרנס את עצמה בתכשיטים (כתובות נז)
"או עשור" - י' חדשים וא"ת ימים ממש אין דרך המבקשים לבקש דבר מועט ואם לא תרצה תן לנו מרובה מזהפסוק נז (כל הפסוק)
פסוק נח (כל הפסוק)
פסוק ס (כל הפסוק)
פסוק סב (כל הפסוק)
"מבוא באר לחי ראי" - שהלך להביא הגר לאברהם אביו שישאנה (ב"ר)
"יושב בארץ הנגב" - קרוב לאותו באר שנאמר ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ושם היה הבאר שנאמר הנה בין קדש ובין ברדפסוק סג (כל הפסוק)
פסוק סד (כל הפסוק)
"ותרא את יצחק" - ראתה אותו הדור ותוהא (ס"א ותמהה) מפניו (ב"ר)
"ותפל" - השמיטה עצמה לארץ כתרגומו ואתרכינת הטתה עצמה לארץ ולא הגיעה עד הקרקע כמו הטי נא כדך ארכיני (ש"ב כא) ויט שמים וארכין ל' מוטה לארץ ודומה לו (תהלים לז) כי יפול לא יוטל כלומר אם יטה לארץ לא יגיע עד הקרקעפסוק סה (כל הפסוק)
פסוק סו (כל הפסוק)
פסוק סז (כל הפסוק)
"האהלה שרה אמו" - ויביאה האהלה והרי היא שרה אמו כלומר ונעשית דוגמת שרה אמו שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מע"ש לערב שבת וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל ומשמתה פסקו וכשבאת רבקה חזרו (ב"ר)
"אחרי אמו" - דרך ארץ כל זמן שאמו של אדם קיימת כרוך הוא אצלה ומשמתה הוא מתנחם באשתו
<< · רש"י על בראשית · כד · >>