קטגוריה:במדבר ה יב
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל
המהדורה המנוקדת: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן גְּבַר גְּבַר אֲרֵי תִסְטֵי אִתְּתֵיהּ וּתְשַׁקַּר בֵּיהּ שְׁקַר׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מַלֵיל עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן גְבַר גְבַר אֲרוּם תִסְטֵי אִנְתְּתֵיהּ וּתְשַׁקֵר בֵּיהּ שְׁקָר: |
רש"י
"איש איש" - ללמדך שמועלת בשתים באיש מלחמה של מעלה ואישה מלמטה
"כי תשטה אשתו" - שנו רבותינו אין המנאפין נואפין עד שתכנס בהן רוח שטות דכתיב כי תשטה וכתיב בו (משלי ז) נואף אשה חסר לב ופשוטו של מקרא כי תשטה תט מדרכי צניעות ותחשד בעיניו כמו (שם ד) שטה מעליו ועבור (שם ז) אל ישט אל דרכיה לבך
"ומעלה בו מעל" - ומהו המעל
מפרשי רש"י
[י] תצטרך להביא לו הסוטה. ונראה לי דלאו דוקא סוטה, הוא הדין שיהיה צריך לכהן שיהיה זב או מצורע, שכולם צריכים לכהנים, דאם לא כן, מאי שנא סוטה. ואפשר לומר דשאני מצורע וזב - אם הוא רוצה להיות רשע ושלא יביא הכפרה - מי יודע, ולא יצטרך לכהן. אבל להביא הסוטה, אפילו רשע נמי אינו רוצה שתזנה אשתו, והוא שנאוי לו כמנהגו של עולם, שהרי כתיב (פסוק יד) "וקנא את אשתו", וכיון שהוא מקנא - בודאי יביא:
וכאשר תבין עוד דבר זה על אמתתו, יש לך לדעת שהוא מדה כנגד מדה, לפי שהוא אינו רוצה ליתן המתנות לכהן, מפני שאומר למה יתן ממון שלו לכהן, לפיכך אמר הכתוב חייך שתצטרך לו, שתדע מעלת הכהן, שהכהן הוא האמצעי בין הקדוש ברוך הוא ובין ישראל לעשות שלום ביניהם על ידי הקורבנות, כי ישראל נקראים אשה להקדוש ברוך הוא, כדכתיב (שיה"ש א, ח) "אם לא תדעי לך היפה בנשים", ובהרבה מקומות נקראים אשה, לפיכך צריך לכהן להביא אליו הסוטה שיעשה גם כן שלום בינו ובין אשתו, שהיא שטה הדרך מאתו, והכהן עושה שלום ביניהם. וזהו בודאי דומה לגמרי מה שהכהן עושה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, ומשרה שכינה בארץ, כמו שפירש רש"י בפרשת מסעי (להלן לה, כה), שהשם יתברך שנקרא איש ובעל לישראל - הוא אצלם, והוא אינו רוצה להכיר מעלת הכהן - צריך להביא אליו הסוטה לעשות שלום בינו ובין האשה:
[יא] תט מדרכי הצניעות. כלומר, מה שהוא אומר "תשטה" מלשון נטה, ולשון נטייה לא יפול רק על מי שהוא נוטה מן הדרך, ואם נפרש שהיא נוטה מן הדרך שנצטווה - שזנתה, [יקשה] דלא מצינו לשון "תשטה" על שאר עבירות, כי אם בסוטה (פסוקים יט, כ, כט), אלא פירושו 'תט מדרכי הצניעות ותחשד', ומפני כי דרך ארץ של כל הנשים להיות כל אשה צנועה, וזאת היא נוטה מדרכי הצניעות, שייך בזה 'תט מן הדרך והמנהג':
אבל לפי דעתי אין צריך, כי כל אשה יש לה חבור בבעלה ולא בבעל אחר, ואם נסתרה עם אחר הרי היא שטה מן החבור, שאם לא נטתה מן החבור לא היתה מתקרבת אל אחר להיות נסתרה עמו:
[יב] ומהו המעל וכו'. כלומר, שאין "ומעלה בו מעל" מילתא בפני עצמו היא, דאם כן מהו המעל הזה שאמר הכתוב "ומעלה בו מעל", אלא הכתוב מפרש בעצמו 'ומהו המעל "ושכב איש אותה"' (פסוק יג), ומילתא חדא היא. ואין הפירוש שודאי שכב אותה, שהרי פירש (רש"י) שנטתה מדרכי הצניעות ותחשד, ולא שודאי שכב אותה, אלא "ומעלה בו מעל" קאי על "תשטה", כלומר שהיא נוטה מדרכי הצניעות, והיא חשודה בעיניו כי מעלה בו מעל ושכב איש אותה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אִישׁ אִישׁ – לְלַמֶּדְךָ שֶׁמּוֹעֶלֶת בִּשְׁנַיִם: בְּ"אִישׁ מִלְחָמָה" (שמות טו,ג) שֶׁלְּמַעְלָה, וְאִישָׁהּ מִלְּמַטָּה (תנחומא ה).
כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ – שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין הַמְּנָאֲפִין נוֹאֲפִין עַד שֶׁתִּכָּנֵס בָּהֶן רוּחַ שְׁטוּת, דִּכְתִיב: כִּי תִשְׂטֶה, וְכָתוּב בּוֹ: "נוֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב" (משלי ו,לב; תנחומא שם). וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, כִּי תִשְׂטֶה, תֵּט מִדַּרְכֵי צְנִיעוּת וְתֵחָשֵׁד בְּעֵינָיו, כְּמוֹ: "שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר" (משלי ד,טו); "אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ" (שם ז,כה).
וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל – וּמַהוּ הַמַּעַל? וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ (ספרי ז).
רשב"ם
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ולדעת רז"ל (סוטה ב, א) שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, נקט לשון תשטה כי היין מבלבל שכלו של אדם כמ"ש (הושע ד, יא) זנות ויין ותירוש יקח לב. ומדסמכן להדדי ש"מ שהיין מרגיל לערוה לכך נאמר ביואל (יואל ד, יח) יטפו ההרים עסיס וגו', וסמיך ליה ומעין יצא מבית ה' והשקה את נחל השטים. לפי שארז"ל (במ"ר כ, כב) שמעין של שטים מגדל נואפים שנאמר (במדבר כה, א) וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב. מאחר שאמר יטפו ההרים עסיס דהיינו רבוי יין הוצרך להבטיחם על שלא יזיק להם ריבוי היין ולא יביאם לידי הרגל עבירה לפי שמעין יצא מבית ה' והשקה את נחל השטים. כי בכ"מ שאתה מוצא גדר ערוה שם אתה מוצא קדושה ע"כ יצא המעין ממקום קדוש וירפא את נחל השטים שלא יביאם לידי הרגל עבירה הוא ושותפו דהיינו היין, כי נחל השטים מקורו של סמאל והוא שותף לאותיות ענבם באלפ"א בית"א.
ולולא מסתפינא לומר דבר חידוש אשר לא שערום ראשונים הייתי אומר, כי תשטה בטי"ת כמו תשתה בתי"ו כי ט' מתחלפת בתי"ו באותיות דטלנ"ת וכן פירש"י סוף פר' מקץ (מד טז) בפסוק ומה נצטדק. שטי"ת זו במקום תי"ו וכן לשון תועה. בכל המקרא בתי"ו, ובלשון רז"ל טועה בטי"ת, כאילו אמר כי תשתה אשתו יין ושכר המרגילים לערוה. ולדעת האומר שהוא לשון שטות היינו לפי שהיין יקח לב עד שאינו יודע להבדיל בין קודש לחול כמ"ש (ויקרא י', ט'-י') יין ושכר על תשת וגו'. ולהבדיל וגו'. וכמ"ש (משלי לא, ה) פן ישתה וישכח מחקק. היינו התורה וקראה בשם מחקק לפי שעולה למספר חמר וכדרך שאמרו (עירובין סה, א) נכנס יין יצא סוד, כך נכנס חמר יצא מחקק חושבנא דדין כחושבנא דדין וכל אחד נדחה מפני חבירו. ונקרא היין חמר כי על ידו נעשה האדם כחמור אין הבין לכך נאמר כי תשטה. שתהיה שוטה כחמור עד שאפילו אם חמור תובעתה בשוק נזקקת לו (כתובות סה, א).אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
לו. איש איש לעשות אשה כאיש דרבי עקיבא.
[לו] כי תשטה אשתו בראויה לאישות הכתוב מדבר להוציא אלמנה לכ“ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט וכדברי עקביא בן מהללאל אף משוחררת ואשת הגר. אמרו לו והרי כרכמית שפחה משוחררת היתה בירושלים והשקוה שמעיה ואבטליון כלשון הזה אמר להם דוגמה השקוה, ונדוהו ומת בנדויו וסקלו
בית דין את ארונו.
לז. ומעלה בו מעל על דבר ערווה או על דבר ממון כשהוא אומר ושכב איש אותה שכבת זרע הרי מעילה על דבר ערוה לא על דבר ממון.
ומעלה בו מעל אין מעילה בכל מקום אלא שיקור וכן הוא אומר וימעלו באלהי אבותיהם (דה"א ה') ואומר וימעלו בני ישראל מעל בחרם (יהושע ז) ואומר וימת שאול במעלו אשר מעל (דברי הימים א' י) וכן הוא אומר בעזריה מלך יהודה צא מן המקדש כי מעלת (דה “ב כו) (ואומר ומעלה בו מעל) הא אין מעילה בכל מקום אלא שיקור.
מלבי"ם - התורה והמצוה
לה. איש איש כי תשטה אשתו וכו', לפי הפשט מדבר על הספק שידמה לבעל שאשתו מעלה בו מעל וששכב איש אותה שכבת זרע. הגם שנעלם מעיניו על ידי שנסתרה נדמה לו שהיא נטמאה, הגם שעד אין בה נדמה לו כן על ידי שעבר עליו כבר רוח קנאה וקנא אותה על ידי כן נדמה לו והיא נטמאה. ובככל זאת יוכל להיות שהגם שעבר עליו רוח קנאה בכל זאת לא נטמאה. ובזה מלמדנו שאסורה עליו עד שתשתה מים המרים. זה הוא התכת הכתוב לפי דרך המפרשים כפי הפשט. וכן מבואר בספרי (לקמן נשא מה ) שהכל מדבר על צד הספק.
ותפס הלשון כי תשטה אשתו, שפעל שטה נרדף עם נטה, רק שמציין הנטיה מדרך המוסר כמו עשה סטים שנאתי, שזה גרם להקנאה ולהחשד. וזהו שאמר בספרי ספק נבעלה וכו' לא שמענו מה יעשה לה. אולם באשר הלשון ארוך ובלתי מסודר כראוי, היה לחז"ל בזה עוד פירוש בדרך הדרוש.
שלפי דרך הדרוש הפי' כן הוא, אם שכב איש אותה שכבת זרע ונעלם הדבר מעיני אישה כי נסתרה ושם נטמאה ועד אין בה, רצונו לומר שלא נמצא שני עדים רק ע"א המעיד על הטומאה ושלא נתפסה באונס רק שנטמאה ברצון, וכבר עבר עליו רוח קנאה וקנא אותה, או הגם שאין על הטומאה שני עדים גמורים שהתרו בה, בכ“ז והיא נטמאה ואסורה לבעלה.
ואמר עוד או עבר עליו רוח קנאה וכו' רצונו לומר ואם עבר עליו רוח קשה וכו' והיא לא נטמאה רצונו לומר ושאין עד מעיד על הטומאה אז תשתה מים המרים. ויתבאר עוד ( נשא מא) כי חז“ל פירשו הכתובים האלה בשני פנים, ובזה נכון גי' הגר"א שגריס אבל יש ב' עדים ולא התרו בה, נבעלה בפני ע“א. כי גם צד זה שמענו מהכתובים האלה שבזה היא נטמאה ואסורה לבעלה. ואם ספק נבעלה ספק לא נבעלה שעל זה אמר או עבר עליו רוח שאה והיא לא נטמאה אז שותה מים המרים לבדקה.
לו. איש איש כי תשטה אשתו בכאן תפס הלשון בהאיש, ובסוף הפרשה תפס הלשון בהאשה אשר תשטה אשה תחת אישה, וחז“ל למדו בסוטה (דף כ"ד ע“ב ודף כ“ז) ממה שאמר אשר תשטה אשה תחת אישה לאקושי איש לאשה ואשה לאיש. למדין שאם אחד מהם סומא או חגר או אלם לא היתה שותה. וכאן למד לה מפה, ונראה ששניהם למוד אחד שממה שתפס בכאן את האיש לעקר ושם תפס את האשה לעקר, בא ללמד ששיהם שוים ונלמדין זה מזה.
[לו] כי תשטה אשתו שם אשתו בדרר הדיוק הוא אשה הראויה לו. אולם הרמב“ם (פ"ב מה' סוטה ה"ח) כתב שאם אשתו אסורה לו מחייבי לאוין אינה שותה משום דאין האיש מנוקה מעון. וכ"כ בפי' המשניות ר“פ ארוסה. והרמב“ן בפי' כתב על הא דונקה האיש מעון שיש מפרשים שאם בעל הבעל בעילה אסורה מימיו אין המים בודקין את אשתו. ויש מפרשים שרק אם בא עליה משקנא לה ונסתרה. וכן רש“י ז“ל בכל מקום שמובא ברייתא זו שבזמן שאין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו, פי' שלא בא עליה משנאסרה עליו (כמה שאמר בסוטה דף כ“ח ודף מ"ו שבועות ה' יבמות נ"ח קדושין כ“ז) וכמה שאמר המ“ל (פ“ב דסוטה ה“ח). וע"כ לשטתו במה שאמר בריש פ' ארוסה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה וכו' לא שותות פירוש משום דכתיב כי תשטה אשתו בראויה לאישות הכתוב מדבר, שהוא בשטת הספרי.
ונראה דיש פלוגתא בזה דסתם ספרי ר' שמעון, ור“ש לא יוכל לסבור זה שאם בעל ביאה אסורה מימיו אין המים בודקין, דהא אמר בסוטה (דף כ"ב) ר"ש אומר אין זכות תולה במים המרים וכו' ואתה מוציא שם רע על הטהורות ששתו, ואם איתא דכל שבעל ביאה אסורה מימיו אין המים בודקים אותה, עדיין אתה מוציא שם רע, שיאמרו שטמאות הן אלא שבעליהן בעלו בעילת איסור, וכמה שאמר המ"ל שם. ובהכרח סבירא ליה שרק אם בא עליה אחר שנסתרה, וזה לא שכיח. וכמה שאמר כה"ג בסוטה (דף ו') לר"ש.
והרמב“ם סמך על הסוגיא דפרק עגלה ערופה (דף ס“ז) שמשם מבואר שבכל עון ואפילו עון דבניו ובנותיו אין המים בודקין .
ומה שאמר וכדברי עקביא וכו' כ“ה בעדיות (פ"ה מ"ו) דבני ישראל אמור בפרשה כמו שפרש"י ברכות (דף י"ט). וחכ"א משקין, משום דואמרת רבויא הוא כמה שאמר בסוטה (דף כ"ו), ובארתיו בפי' הספרא (מצורע קיט) ועיין במ“ל (פ“ב דסוטה ה“ז) שהאריך בזה ולא עיין שמבואר בספרי דפלוגתיהו בין בגיורת בין באשת גר, ואכמ"ל בזה
לז. ומעלה בו מעל , כבר בארתי ( ויקרא שמו) ההבדל בין מעילה ובין בגידה, שמעילה מורה השיקור הגלוי והוא יותר מן בגד. ובכ"ז כולל השיקור בכל דבר כמו שמביא מכמה מקומות וכמו שבארתי זה למעלה ( נשא טו), שאמר גם כן כלשון דפה. וכולל גם השיקור בדבר ממון כמה שאמר גבי שבועת העדות ושבועת הפקדון לשון מעל על עניני ממון. ולכן פירש שהמעל דפה הוא בעניני אישות כמה שאמר ושכב איש אותה והוי"ו הוא וי"ו הבאור. אבל אם מעלה בו בעניני ממון ובדומא אינו יכול להשקותה.
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:במדבר ה יב.
מעילה בין איש לאשתו
פרשיה שלמה בספר במדבר עוסקת בדרך לתקן ולכפר על חשדות בין איש לאשתו:
במדַּבֵּר ה11-12 : "וידַּבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:
אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל..."
הפרשה עוסקת באישה הסוטה מדרכי הצניעות ונוהגת באופן לא צנוע עם גברים זרים, כגון מתייחדת עמם או נוגעת בהם, וכך גורמת לבן זוגה לחשוד בה בניאוף.
איש איש
הכפילות במילה "איש" רומזת, שהניאוף מהוה בגידה כפולה - בגידה בבן הזוג ובגידה בה': "ללמדך שמועלת בשתים: ב"איש מלחמה" של מעלה, ואישה מלמטה" (רש"י) .
כי תשטה אשתו
שטיה = סטיה מהדרך, וגם שטות ושיגעון .
1. על-פי הפשט, הכוונה שהאישה סוטה מדרך ההתנהגות הרגילה של נשים צנועות, כגון מתייחדת או נוגעת בגברים זרים, וכתוצאה מכך לבעלה יש סיבה מבוססת לחשוד בה: "תט מדרכי צניעות ותחשד בעיניו" ( רש"י ), "יש ב' עדים ולא התרו בה, נבעלה בפני עד אחד, ספק נבעלה ספק לא נבעלה" ( ספרי ), "שפעל שטה נרדף עם נטה, רק שמציין הנטיה מדרך המוסר כמו עשה סטים שנאתי, שזה גרם להקנאה ולהחשד" ( מלבי"ם ) .
2. ועל-פי הדרש, הפסוק מתאר גם את הגורם הפנימי לחטא הניאוף, שהוא רוח השטות והשיגעון:
- השיגעון שקשור באופן ספציפי ליצר הניאוף: "אין המנאפין נואפין עד שתכנס בהן רוח שטות" (רש"י) ,
- או השיגעון שקשור באופן כללי לכל חטא: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות" (ריש לקיש, סוסה ג. ) , "כל סטיה מוסרית היא גם סטיה הגיונית; אמת מוסרית ואמת הגיונית כרוכות זו בזו; ואין אדם חוטא, אלא אם כן חדל לראות נכוחה" (רש"ר הירש) ; ראו גם שטיה = סטיה ושטות .
הכתוב משתמש בשורש שטה גם ביחס לגבר נואף:
- (משלי ז כה): "אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ, אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ"- החכם מלמד את תלמידו שלא לסטות מדרכו אל דרכה של האישה הנואפת, ולא להיכנע לשטות ולשיגעון שבניאוף.
ומעלה בו מעל
מעילה = שימוש בדבר קודש למטרת חול .
1. השימוש בפועל " מעל " מלמד, שהתורה מייחסת קדושה ליחסים שבין איש לאשתו, וכל פגיעה בהם, על-ידי התנהגות לא צנועה, נחשבת גם למעילה בה': "יחסי האישות שבין איש לאשתו הם קדושים לה'. משום כך נאמר בפסוק הסמוך והיא נטמאה , שכן אישה שאיננה ראויה להמשיך את נישואיה קרויה טמאה. כי הנישואים הם קודש; ונאמנות בנישואים - תוך התנהגות מוסרית הולמת - קרויה טהרה (פסוק כח). והניגוד לכך קרוי טומאה; ואם נאסרה האישה על בעלה, נאמר עליה שהיא נטמאה ; הטומאה מוציאה את האישה מנישואיה, כדרך שהטומאה מוציאה תמיד מן המקדש ומקדשיו" (רש"ר הירש) .
הכתוב משתמש בשורש מעל גם לגבי גברים, ובפרט, בן ישראל השוכב עם אישה נכריה:
- (במדבר לא טז): "הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בה' עַל דְּבַר פְּעוֹר, וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת ה'"
- (עזרא י י): "וַיָּקָם עֶזְרָא הַכֹּהֵן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם 'אַתֶּם מְעַלְתֶּם וַתֹּשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת לְהוֹסִיף עַל אַשְׁמַת יִשְׂרָאֵל'"
- (נחמיה יג כז): "וְלָכֶם הֲנִשְׁמַע לַעֲשֹׂת אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאֵת לִמְעֹל בֵּאלֹהֵינוּ לְהֹשִׁיב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת?!"
הנישואין נחשבים מקודשים לה' רק כאשר הם נישואין כשרים: "כי תשטה אשתו - בראויה לאישות הכתוב מדבר, להוציא אלמנה לכהן-גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט" (ספרי) , "שם אשתו בדרך הדיוק הוא אשה הראויה לו... אם אשתו אסורה לו מחייבי לאוין אינה שותה..." (מלבי"ם) .
2. הפועל מעל נזכר גם בפרשיה הקודמת, ביחס לפגיעה ברכוש הזולת:
- (במדבר ה ו): "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאֶת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בה' , וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא... וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו' וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ."
גם ה"מעילה" בפסוקנו עלולה להגיע לפגיעה ברכוש: אם האישה הנואפת תיכנס להריון מהניאוף ותלד בן, ובעלה יחשוב שזה הבן שלו, הוא ישקיע זמן וכסף בגידולו, וגם יוריש לו חלק מרכושו, למרות שהוא אינו זכאי לכך כי אינו בנו האמיתי.
אולם, ע"פ חז"ל המעילה כאן אינה עניין ממוני: "ומעלה בו מעל - על דבר ערווה או על דבר ממון? כשהוא אומר "ושכב איש אותה שכבת זרע" הרי מעילה על דבר ערוה, לא על דבר ממון" (ספרי) , כלומר, "אם מעלה בו בעניני ממון וכדומה, אינו יכול להשקותה" (מלבי"ם) .
איש כי תשטה, אשר תשטה אשה
בפסוק שלנו, האיש נזכר ראשון: "איש איש כי תשטה אשתו"; אבל בסוף הפרשה, האשה נזכרת ראשונה: (במדבר ה כט): "זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת, אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ וְנִטְמָאָה". חז"ל למדו מכאן "לעשות אשה כאיש, דברי רבי עקיבא" (ספרי) , "לאקושי איש לאשה ואשה לאיש. למדין שאם אחד מהם סומא או חגר או אלם לא היתה שותה. וכאן למד לה מפה, ונראה ששניהם למוד אחד, שממה שתפס בכאן את האיש לעקר ושם תפס את האשה לעקר, בא ללמד ששניהם שוים ונלמדין זה מזה" (מלבי"ם) .
השוויון בין האיש לאשה מתבטא גם בכך, שהאיש צריך להיות טהור מעבירות בתחום המיני: "ונקה האיש מעוון - יש מפרשים, שאם בעל הבעל בעילה אסורה מימיו אין המים בודקין את אשתו, ויש מפרשים שרק אם בא עליה משקנא לה ונסתרה... בזמן שאין האיש מנוקה מעון, אין המים בודקין את אשתו..." (מלבי"ם, רמב"ן, רש"ר הירש) .
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
- ביאור:כיסוי ראש (יעל)
- ביאור:בבלי ברכות דף יט
- ביאור:בבלי ברכות דף סג
- ביאור:בבלי סוטה דף ג
- סוטה כד א
- מעילה יח א
- "ששון ליבי", מילים כפולות בתורה : במדבר ה, יב: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אִישׁ אִישׁ כִּי-תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, ... ( מטמון )
- Israel Antiquities Authority - Articles : (יא) וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (יב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי ... ( מטמון )
- בית המדרש הוירטואלי (V.B.M) שליד ישיבת הר עציון שיעורים בפרשת... : בין פרשת נזיר לבין פרשת הסוטה ישנה זיקה ברורה: שתי הפרשיות פותחות בלשון דומה4:. "וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם - איש איש כי תשטה אשתו. ... ( מטמון )
- ויקרא פרק : יח דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו וְאֶל כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ מִבֵּית ... ( מטמון )
- katapi New Study Bible: Parallel BHS || RSV Old Testament by Book... : ... דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו וְאֶל כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ מִבֵּית ... ( מטמון )
- Yeshiva.org.il - במדבר פרק ה : ... (יא) וידבר יהוה אל משה לאמר: (יב) דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל: (יג) ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא ... ( מטמון )
- (נשא סז) זה רק ענין של תודעה : יב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אִישׁ אִישׁ כִּי-תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל. ... ( מטמון )
- סוטה דף כו : מהו דתימא (במדבר ה,יב) דבר אל בני ישראל [ ואמרת אלהם: איש איש כי תשטה אשתו, ומעלה בו מעל] ולא גרים - קא משמע לן. ואימא הכי נמי? 'ואמרת' - רבויא הוא. ... ( מטמון )
- ב?מדבר פרק ד : (יב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל: ... ( מטמון )
- גרות וגרים - הנפש אשר עשו בחרן / הרב יוסף אביאור : דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם: איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם, אשר יקריבו לה' לעולה. ... ( מטמון )
- הפאה החמישית: מגזין משחקי התפקידים של העמותה : אך עיקר הפרשה הוא אחר (פס' י"א): "וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל" מי היא אותה אשה? ... ( מטמון )
- פרשת השבוע | כלל הצריך לפרט - לפרשת נשא : דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל. מהי המעילה, ומהו קישורה לעניינים אלה? כתב הרמב"ם בסוף הלכות מעילה: ... ( מטמון )
- ברכות סג : ... יהיה] (שמעכב קדשיו אצלו ואינו נותנן לכהנים וללוים) וסמיך ליה (במדבר ה,יב) [ דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם] איש איש כי תשטה אשתו [ומעלה בו מעל] וכתיב (במדבר ... ( מטמון )
- יבבה שהיא יצירה : יב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ ... ( מטמון )
- שקלים דף יב : ... אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל [וּמִן ... ( מטמון )
- מחלקה ראשונה News1: זה רק עניין של תודעה : [יב] דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אִישׁ אִישׁ כִּי-תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, וּמָעֲלָה בוֹ ... ( מטמון )
- מורשת - יהדות | תורה | הלכה | שו"ת | פרשת שבוע | שעורים | כשרות : יב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל: יג ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה: ... ( מטמון )
- Our Parsha - Emor : יח דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו, וְאֶל כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ, אֲלֵהֶם: אִישׁ אִישׁ מִבֵּית ... ( מטמון )
- לשאת את הראש, לא לאבד אותו : ... בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי-תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל: ... ( מטמון )
- -UNTITLED- : 12 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי־תשטה אשתו ומעלה בו. מעל. 13 ושכב איש אתה שכבת־זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד. אין בה והוא לא נתפשה. ... ( מטמון )
- דוד המלך - תנ"ך - פורומים, קהילות בתפוז אנשים : דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל: ... ( מטמון )
- -UNTITLED- : 12 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי־תשטה אשתו ומעלה בו. מעל. 13 ושכב איש אתה שכבת־זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד. העברת החוק בלי כונה ... ( מטמון )
- מורשת - יהדות | תורה | הלכה | שו"ת | פרשת שבוע | שעורים | כשרות : (יב) דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל: (יג) ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה: ... ( מטמון )
- ב"ה : (יח) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ מִבֵּית ... ( מטמון )
- כי תצא : כאלה הם גם חוקי הסוטה: (" כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל... והיא נטמאה", במדבר ה יא-לא); די ברוח קנאה של הבעל כדי להשיתם על אשתו הנחשדת ואין חלים עליהם דיני ... ( מטמון )
- מאור שבתורה : את פרשת נשא אנו פותחים בציווי נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבותם למשפחותם" וממנה לפרשה מנוגדת לה, "איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל" ... ( מטמון )
- דרשה על פרשת השבוע נשא : הכתוב שמדבר על כך אומר: איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל ושכב איש אותה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והיא לא נתפשה. ... ( מטמון )
- היהדות ואהבה : מתארת התורה את האישה הבוגדת כמועלת: "איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל" (במד' ה, יא). על בסיס זה קבע המהר"י קולון: "לא כתיב 'איש איש כי תשטה אשתו ומעלה מעל ... ( מטמון )
- וזקנים לנביאים ויהושע לזקנים ומסרה ליהושע, קיבל תורה מסיני משה " : איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל. "[. ה יב. ] " איש או אשה כי יפלא לנדור נדר נזיר. "[. ו ב. ] השבוע.,. נעסוק בהשתלשלות. העברת התורה שבעל פה לעם ... ( מטמון )
- Harav Tsuriel - Parashat Shavua : "איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל... ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו... והביא האיש את אשתו אל הכהן" (במדבר ה/ יב-טו). פרשה מופלאה זו מוכיחה מול עם ועדה שיש ... ( מטמון )
- יהדות מאת הרב אריה קרן - פרשת השבוע - פרשת נשא : דבר אל בני ישראל איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל (נשא ה-יב). אמרו חכמינו זכרונם לברכה לא כל אשמה נותנים לאשה יש הרבה פעמים שהאיש בעצמו גורם שאשתו תתקלקל ... ( מטמון )
- אתר המרכזי לכתבי הרב כהנא הי"ד - אור הרעיו עמוד 90 : רוצה], וכן הוא אומר [בסוטה]: 'איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל' (במדבר ה:יב) [ כלומר, שהיא שינתה מבעלה לגבר זר], ואומר (דברי הימים א ה:כה): 'וימעלו באלקי ... ( מטמון )
- באורי אגדות סוטה : אמנם ירצה כי ר"ל ע"ה בא לדרוש על פרשת סוטה, ובפתחו עמד מרעיד על פסוק ראשון, אשר הוא פתח השער, כי מצאו מוקשה, באמרו "איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל", ... ( מטמון )
- מדינת ישראל : איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל. ושכב איש אותה שכבת זרע, ונעלם מעיני אישה, ונסתרה והיא נטמָאה, ועד אין בה והיא לא נתפָּשׂה (במדבר ה, יב-יג). ... ( מטמון )
- תורת ישראל : אומרת התורה {שם פסוק יב }: "איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל ", ומפרש רבנו הספורט, וז"ל: כי תשטה אשתו, תסטה מדרך הצניעות, עכ"ל כך הדברים מתחילים ... ( מטמון )
- פרשת לך לך : איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל. ושכב איש אֹתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה... והרי זוהי השאלה הנבדקת בהמשך הפרשה - אם אכן אירע ... ( מטמון )
- מכללת יעקב הרצוג להכשרת מורים : ... ובאותה לשון שהתורה משתמשת לגבי שימוש בקודשים - מעילה - היא משתמשת לגבי ביאה על אשת איש ('איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל' 27; במדבר ה', ... ( מטמון )
- יהדות מאת הרב אריה קרן - פרשת השבוע - פרשת נשא : ... ואם חס ושלום לא ממהר לעשות תשובה, מה כתוב אחריו איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל, עכשיו יבוא בעל כורחו אצל הכהן הוא ואשתו בבושה וחרפה ולפני קהל ישראל ... ( מטמון )
- Divrei-Tora.com:: דברי תורה לפרשת נשא : "איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל". פרפראות [סדר לפי: סדר הפרשה | תאריך הוספה | סדר הא'-ב' | אורך]. "ומן האפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן וגו'" ... ( מטמון )
- ספר במדבר / פרשת במדבר : ה,י"ב, "איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל", מצוות סוטה שיבאנה הבעל אל הכהן ויעשה לה כמשפט הכתוב. אישה סטה מבעלה, ובעלה קנא בה מביא אותה לכהן. ... ( מטמון )
- koshernet בבלי - מסכת מעילה : ... הנשיא ואחד המשיח (ויקרא ה) כי תמעל מעל אין מעל אלא שנוי וכן הוא אומר (במדבר ה) איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל ואומר (דברי הימים א ה) וימעלו באלהי ... ( מטמון )
- מוריה - פרשת שבוע : איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל", מבאר הרש"ר הירש שכיוון שיחסי האישות שבין איש לאשתו הם קדושים לה' על כן אמר כאן לשון מעילה, שבדרך כלל מעילה נאמרת על ... ( מטמון )
- פרשת כי תצא : כאלה הם גם חוקי הסוטה: ("כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל ... והיא נטמאה", במדבר ה יא-- 31); די ברוח קנאה של הבעל כדי להשיתם על אשתו הנחשדת ואין חלים עליהם דיני ... ( מטמון )
- האדם בצלם: לתפישת האדם במקרא - שיעור 19 : איש כי תסטה אשתו ומעלה בו מעל (בוגדת), ושכב איש אותה... ונעלם מעיני אישה.... ועד אינה בה והיא לא נתפסה, ועבר עלי ורוח קנאה וקינא את אשתו והיא נטמאה". ... ( מטמון )
- ן‚· לאור ההלכה : לסטות מן הדרך (הישרה), והרי התורה אומרת: כי תִשְטֶה אשתו ומעלה בו מעל (במדבר ה' י"ב וכן שם כ: שָטִית תחת אישך) - כיצד, אם כן, נאַיית שורש זה, ... ( מטמון )
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-09.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "במדבר ה יב"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.