תלמוד בבלי

<< · ברכות · יט א · >>

תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75% | ראשונים נוספים
על הש"ס: ראשונים | אחרונים

ואי ס"ד דלא ידעי כי אמר להו מאי הוי אלא מאי דידעי למה לי' למימר להו לאחזוקי ליה טיבותא למשה אמר רבי יצחק כל המספר אחרי המת כאלו מספר אחרי האבן איכא דאמרי דלא ידעי ואיכא דאמרי דידעי ולא איכפת להו איני והא אמר רב פפא חד אישתעי מילתא בתריה דמר שמואל ונפל קניא מטללא ובזעא לארנקא דמוחיה שאני צורבא מרבנן דקודשא בריך הוא תבע ביקריה אמר רבי יהושע בן לוי כל המספר אחר מטתן של תלמידי חכמים נופל בגיהנם שנא' (תהלים קכה, ה) והמטים עקלקלותם יוליכם ה' את פועלי האון שלום על ישראל אפילו בשעה ששלום על ישראל יוליכם ה' את פועלי האון תנא דבי ר' ישמעאל אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה שמא סלקא דעתך אלא ודאי עשה תשובה והני מילי בדברים שבגופו אבל בממונא עד דמהדר למריה:

ואמר ר' יהושע בן לוי אבכ"ד מקומות בית דין מנדי' על כבוד הרב וכולן שנינו במשנתנו אמר ליה ר' אלעזר היכא אמר ליה לכי תשכח נפק דק ואשכח תלת המזלזל בנטילת ידים והמספר אחר מטתן של תלמידי חכמי' והמגיס דעתו כלפי מעלה בהמספר אחר מטתן של תלמידי חכמים מאי היא דתנן הוא היה אומר אין משקין לא את הגיורת ולא את המשוחררת גוחכמים אומרים משקין ואמרו לו מעשה בכרכמית שפחה משוחררת בירושלים והשקוה שמעיה ואבטליון ואמר להם דוגמא השקוה ונדוהו ומת בנדויו וסקלו בית דין את ארונו דוהמזלזל בנטילת ידים מאי היא דתנן א"ר יהודה חס ושלום שעקביא בן מהללאל נתנדה שאין עזרה ננעלת על כל אדם בישראל בחכמה ובטהרה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל אלא את מי נדו את אלעזר בן חנוך שפקפק בנטילת ידים וכשמת שלחו בית דין והניחו אבן גדולה על ארונו ללמדך השכל המתנדה ומת בנדויו ב"ד סוקלין את ארונו המגיס דעתו כלפי מעלה מאי היא דתנן שלח לו שמעון בן שטח לחוני המעגל צריך אתה להתנדות ואלמלא חוני אתה גוזרני עליך נדוי אבל מה אעשה שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שמתחטא לפני אביו ועושה לו רצונו ועליך הכתוב אומר (משלי כג, כה) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך ותו ליכא והא איכא דתני רב יוסף תודוס איש רומי והנהיג את בני רומי להאכילן גדיים מקולסין בלילי פסחים שלח ליה שמעון בן שטח אלמלא תודוס אתה גוזרני עליך נדוי שאתה מאכיל את ישראל קדשים בחוץ במשנתנו קאמרינן והא ברייתא היא ובמתני' ליכא והא איכא הא דתנן חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא ר' אליעזר מטהר זוחכמים מטמאים וזהו תנורו של עכנאי מאי עכנאי אמר רב יהודה אמר שמואל מלמד שהקיפוהו הלכות כעכנאי זה וטמאוהו ותניא אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר"א ושרפום לפניו ולבסוף ברכוהו אפילו הכי נדוי במתני' לא תנן אלא בכ"ד מקומות היכא משכחת לה ר' יהושע בן לוי מדמה מילתא למילתא ור' אלעזר לא מדמה מילתא למילתא:

נושאי המטה וחלופיהן:

ת"ר חאין מוציאין את המת סמוך לק"ש ואם התחילו אין מפסיקין איני והא רב יוסף אפקוהו סמוך לק"ש אדם חשוב שאני:

שלפני המטה ושלאחר המטה:

ת"ר טהעוסקים בהספד בזמן שהמת מוטל לפניהם נשמטין אחד אחד וקורין אין המת מוטל לפניהם הן יושבין וקורין והוא יושב ודומם הם עומדים ומתפללין והוא עומד ומצדיק עליו את הדין ואומר רבון העולמים הרבה חטאתי לפניך ולא נפרעת ממני אחד מני אלף יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתגדור פרצותינו ופרצות כל עמך בית ישראל ברחמים אמר אביי (י)לא מבעי ליה לאינש למימר הכי דארשב"ל וכן תנא משמיה דרבי יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן ואמר רב יוסף מאי קראה שנאמר (ישעיהו א, ט) כמעט כסדום היינו מאי אהדר להו נביא שמעו דבר ה' קציני סדום:

קברו את המת וחזרו וכו':

אם יכולים להתחיל ולגמור את כולה אין אבל פרק אחד או פסוק אחד לא ורמינהו קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור אפילו פרק אחד או פסוק אחד הכי נמי קאמר יאם יכולין להתחיל ולגמור אפי' פרק אחד או אפילו פסוק אחד עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו:


רש"י עריכה


ואי ס"ד דלא ידעי - אין מבינין כלום אלא צערא דגופא:

המספר אחר המת - בגנותו של מת אחר מיתתו:

קניא מטללא - קנה גדול וכבד נפל מן הגג:

טללא - גג:

ארנקא דמוחיה - כיס שהמוח מונח בו:

והמטים עקלקלותם - לעיל מיניה כתיב הטיבה ה' לטובים וסמיך ליה והמטים עקלקלותם והמכריעים את חובותם יותר על זכיותם להטותם לכף חובה:

יוליכם ה' את פועלי האון - לגיהנם:

בכ"ד מקומות - השתא משמע מצינו שנדו חכמים בני אדם בכ"ד מקומות לכבוד הרב לפי שלא נשאו כבוד לרבם:

הוא היה אומר - עקביא בן מהללאל במסכת עדיות:

אין משקין - אם קינא לה בעלה ונסתרה:

לא את הגיורת - דבני ישראל אמור בפרשה (במדבר ה) פרט לאשת גר ועבד משוחרר:

בכרכמית - כך שמה או על שם מקומה:

דוגמא השקוה - על שהיו דומים להם הם השקוה שהיו שמעיה ואבטליון מבני בניו של סנחריב כדאמרינן בגיטין בפרק הנזקין (דף נז:):

ר' יהודה - פליג אדלעיל דקתני שנדו את עקביא:

שאין עזרה ננעלת - בפרק ה' דפסחים (דף סד:) שהיו שערי העזרה ננעלים כששוחטין פסחים של כל כת וכת שהפסח נשחט בג' כתות:

על כל אדם בישראל - כלומר כשהיתה ננעלת עליהם והיינו כשנתמלאה פה לפה לא היה בכולם אדם חשוב בחכמה ויראת חטא כעקביא:

אלעזר בן חנוך שפקפק - זילזל והיינו נמי לכבוד הרב שעבר ע"פ הגוזרים על הידים:

אלמלא חוני אתה - שיצא שמך בגדולה ובחשיבות:

צריך אתה להתנדות - לפי שהטריח לפני המקום על עסק גשמים לא כך שאלתי כמה פעמים וכבוד המקום כבוד הרב הוא:

מתחטא - לשון חוטא נקל בלבו לחטוא לאביו ולהטריחו על תאותו:

מקולסים - צלויים כשהן שלמין ותולין כרעיהן וקרסוליהן וקרביהם סביבותן בשפוד ועל שם כך קורהו מקולס שהוא לשון מזויין כדמתרגם וכובע נחושת על ראשו (שמואל א יז) וקולסא דנחשא:

בלילי פסחים - זכר לפסח שצולהו שלם שנאמר בו על כרעיו ועל קרבו (שמות יב) כלומר עם כרעיו ועם קרבו:

גוזרני עליך נדוי - והיינו נמי לכבוד הרב שאסרו חכמים את הדבר לפי שהוא קרוב להאכיל את ישראל קדשים בחוץ שהרואה סבור שהקדישו לשם פסח:

חתכו חוליות - תנור של חרס שהוא עשוי ככלי ומטלטל ותחלת ברייתו מן הטיט ומצרפו בכבשן כשאר קדרות ואם נטמא הצריכו הכתוב נתיצה ואם נתצו בענין זה שחתכו סביב סביב כחוליות עגולות וחזר וחיברו בטיט של חול בין חוליא לחוליא רבי אליעזר מטהר עולמית שאינו עוד ככלי חרס שלא נשרף בכבשן וחכמים מטמאין:

כעכנאי - כנחש זה שכורך עצמו בעגולה:

כל טהרות - שנעשו בתנור זה או שנגעו באוירו והיה רבי אליעזר מטהרן והם שרפום:

וברכוהו - לפי שהרבה מאד לחלוק בדבר זה כדאמרינן בבבא מציעא בפרק הזהב (דף נט:):

נדוי במתני' לא תנן - הא דברכוהו בברייתא הוא דתני לה:

מדמה מילתא למילתא - כל מקום שראה במתניתין שנחלק היחיד על הרבים מחלוקת גדולה או אחד מן החכמים שמדבר קשה כנגד גדול הימנו אומר ראוי היה כאן נדוי:

אין מוציאין את המת - לקברו:

סמוך לקריאת שמע - לפי שמתבטלין מן הקריאה:

אין המת מוטל לפניהם - שהמת בבית אחר והם מספידין אותו כאן ויש מפרשין שנתון לצד אחר:

והוא יושב ודומם - האבל:

למימר הכי - לא נפרעת ממני דמשמע הפרע:

תוספות עריכה


אפי' בשעה ששלום על ישראל. והיינו לאחר מיתתו דלא אתו לאנצויי בהדי המספרים בגנותם מהכא משמע דאיירי לאחר מיתה:

דוגמא השקוה. פרש"י לפי שהיתה גיורת כמותם שהיו גרים וכן משמע בירושלמי דמועד קטן (פ"ג) מהו דוגמא דכוות'. בערוך פירש דוגמא השקוה מי צבע אבל לא היו מרים ממש ולא מחקו התורה עליה אלא ליראה אותה:

עין משפט ונר מצוה עריכה

ט א מיי' פ"ו מהל' ת"ת הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' של"ד סעיף מ"ג:

י ב מיי' פ"ו מהל' ת"ת הלכה י"ד והלכה יב, טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ג סעיף ז', ובטור ושו"ע יו"ד סי' של"ד סעיף מ"ז:

יא ג מיי' פ"ב מהל' סוטה הלכה ו':

יב ד מיי' פ"ו מהל' ברכות הלכה י"ט, סמג עשין כז, טור ושו"ע או"ח סי' קנ"ח סעיף ט':

יג ה מיי' פ"ז מהל' ת"ת הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' של"ד סעיף ג':

יד ו מיי' פ"ח מהל' חמץ ומצה הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' תע"ו סעיף א':

טו ז מיי' פי"ב מהל' כלים הלכה ה':

טז ח מיי' פ"ד מהל' ק"ש הלכה ד', סמג עשין יח, טור ושו"ע או"ח סי' ע"ב סעיף ב', טור ושו"ע יו"ד סי' שנ"ח סעיף ב':

יז ט מיי' פ"ד מהל' ק"ש הלכה ה', סמג שם, טור ושו"ע או"ח סי' ע"ב סעיף ג' [ טור ושו"ע יו"ד סי' שד"מ סעיף י"ב ]:

(י) [ רמ"א בהגה' שו"ע יוד סי' שעו סעיף ב ]:

יח י מיי' פ"ד מהל' ק"ש הלכה ו', סמג שם, טוש"ע שם סעיף ד:

ראשונים נוספים

 

רב ניסים גאון

 

חידושי הרשב"א

 

חידושי הריטב"א

 

מאירי

 

שיטה מקובצת

קישורים חיצוניים