במדבר רבה כ כב
כב. [ עריכה ]
"וישב ישראל בשטים" הלכה בזכות כמה דברים נגאלו ישראל ממצרים שנו רבותינו בזכות ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים שלא שינו את שמותן שלא שינו את לשונם ולא גילו מסטורין שלהם שמשה אמר להם (שמות ג, כב): "ושאלה אשה משכנתה כלי כסף וכלי זהב" והיה הדבר הזה מופקד אצלם י"ב חדש ולא גילה אחד מהם למצרים ולא נפרצו בעריות שכן כתיב (שיר ד, ג): "גן נעול אחותי כלה" אלו הזכרים "גל נעול מעין חתום" אלו הבתולות תדע לך שהרי אחת היתה ופרסמה הכתוב "ויצא בן אשה ישראלית" וכל אותן מ' שנה לא סרחו במדבר עד שבאו לשטים לכך כתיב "וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות" שטים שעשו שטות (משלי ו, לב): "נואף אשה חסר לב".
"ויחל העם לזנות" יש מעינות שמגדלין גבורים ויש חלשים ויש נאין ויש מכוערין ויש צנועין ויש שטופין בזמה ומעין שטים של זנות היה והוא משקה לסדום אתה מוצא שאמרו (בראשית יט, ה): "איה האנשים אשר באו אליך הוציאם אלינו וגו'" ולפי שנתקלל אותו מעין עתיד הקב"ה לייבשו שנאמר (יואל ד, יח): "ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים" מימות אברהם לא נפרץ אחד בזנות כיון שבאו לשטים ושתו מימיו נפרצו בזנות: