משנה בבא קמא ב ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא קמא · פרק ב · משנה ב | >>
כיצד השן מועדת לאכול את הראוי לה?
הבהמהו מועדת לאכול פירות וירקות.
אכלה כסות או כלים, משלם חצי נזק.
במה דברים אמורים? ברשות הניזק.
אבל ברשות הרבים, פטור.
אם נהנית, [משלם] מה שנהנית.
כיצד [משלם] מה שנהנית?
אכלה מתוך הרחבה, משלם מה שנהנית.
מצדי הרחבה, משלם מה שהזיקה.
מפתח החנות, משלם מה שנהנית.
מתוך החנות, משלם מה שהזיקה.
כֵּיצַד הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לֶאֱכֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ?
- הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לֶאֱכֹל פֵּרוֹת וִירָקוֹת.
- אָכְלָה כְּסוּת אוֹ כֵּלִים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.
- בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק;
- אֲבָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, פָּטוּר.
- אִם נֶהֱנֵית, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית.
- כֵּיצַד מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית?
- אָכְלָה מִתּוֹךְ הָרְחָבָה, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית.
- מִצִּדֵּי הָרְחָבָה, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה.
- מִפֶּתַח הַחֲנוּת, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית.
- מִתּוֹךְ הַחֲנוּת, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה:
כיצד השן מועדת?
- לאכל את הראוי לה.
- הבהמה מועדת - לאכל פירות או ירקות.
- אכלה כסות או כלים - משלם חצי נזק.
- במה דברים אמורים?
- ברשות הניזק.
- אבל ברשות הרבים - פטור,
- ואם נהנית - משלם מה שנהנית.
- כיצד משלם מה שנהנית?
- אכלה מתוך הרחבה - משלם מה שנהנית,
- מצידי הרחבה - משלם מה שהזיקה.
- מפתח החנות - משלם מה שנהנית,
- מתוך החנות - משלם מה שהזיקה.
מה שאמר במה דברים אמורים - הוא חוזר על מה שאמר אכלה פירות או ירקות, אבל אם אכלה כסות או כלים ואפילו ברשות הרבים חייב חצי נזק, כי דרך בני אדם להניח כסות או כלים ברשות הרבים כפי צורך שעה.
ופירוש מה שנהנית - כי ישלם מנכסיו מה שראוי לשיעור אותה אכילה מן הדבר שדרך אותה בהמה לאכלו, כגון חמור שאכל עשרה ליטרים תמרים, ישלם בעל אותו החמור דמי עשרה ליטרים משעורין. ואם היו השעורים יקרים יותר משלם דמי התמרים בלבד. ועל זה הדרך תקיש ותדין. וכשהניחה תוך הרחבה ונטתה אל הצדדין ואכלה, אז משלם מה שהזיקה:
כיצד השן מועדת - באיזה דבר היא מועדת. ומשני, לאכול את הראוי לה:
משלם חצי נזק - דמשונה הוא:
בד"א וכו' - אאכלה פירות או ירקות קאי, דברה"ר פטור דבעינן וביער בשדה אחר. אבל אכלה כסות וכלים אפילו ברשות הרבים חייב חצי נזק, דעבדי אנשי דמנחי כסות ובלים ברה"ר לפי שעה, והוי קרן ברשות הרבים וחייב ז:
משלם מה שנהנית - לאו תשלומין מעלייתא, אלא אם אכלה דבר שדמיו יקרים רואים אותו כאילו הן שעורים ח, ואינו משלם אלא דמי שעורים בזול, שהוא שליש פחות ממה שהם נמכרים בשוק. ואם אכלה דבר שדמיו פחותים מן השעורים, משלם דמי אותו דבר שאכלה בזול. ואם אכלה דבר שהזיק ', לה, כגון שאכלה חטים, הואיל ולא נהנית פטור:
מצדי הרחבה משלם מה שהזיקה - אם הלכה ועמדה בצדי הרחבה במקום שאין דרך שוורים ללכת שם, לאו כרה"ר דמי, ומשלמת מה שהזיקה:
הבהמה מועדת לאכול פירות. היינו שן היינו בהמה אלא דתני שן דחיה וקתני שן דבהמה לאשמועינן דאע"ג דבעירה כתיב. חיה בכלל בהמה כדלעיל [ואידי ואידי אבות נינהו] וחיה דאתיא ליה מדרשא חביבא ליה ונקטה ברישא ולעיל ברגל לא מצי שביק אב ותני תולדה. איבעית אימא איידי דסליק מרגל [בפ"ק תנן הרגל מועדת ולא תנן הבהמה]. פתח ברגל. גמרא דף י"ז:
ברשות הניזק. משום דבעי לפלוגי בואם נהנית תנא לה הכא ולא ברגל. אבל הוא הדין דברגל. כמו דתנא לעיל תרנגולים ברגל והוא הדין בשן:
אבל ברה"ר פטור. כתב הר"ב אאכלה פירות וכו'. אבל אכלה כסות וכלים חייב חצי נזק דעבדי אינשי וכו' כלומר דאי לאו הכי כל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור. גמרא. ועיין מה שכתבתי בריש פרק דלקמן:
משלם מה שנהנית. כתב הר"ב רואין כאילו הן שעורים. פירש רש"י כפי שהיה צריך ליקח שעורים למאכלה. והרמב"ם פירש כגון חמור שאכל עשרה ליטראות תמרים ישלם בעל אותו החמור דמי עשרה ליטראות משעורים:
(ו) (על המשנה) הבהמה. היינו שן היינו בהמה אלא דקתני שן דחיה קתני שן דבהמה לאשמעינן דאע"ג דבעירה כתיב חיה בכלל בהמה כו' ודאתיא מדרשא חביבא ליה ונקטיה ברישא. גמרא:
(ז) (על הברטנורא) כלומר דאל"ה כל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור. גמרא:
(ח) (על הברטנורא) כפי שהיה צריך ליקח שעורים למאכלה רש"י. והר"מ כתב כגון חמור שאכל י' ליטראות תמרים ישלם דמי י' ליטראות משעורים:
משלם מה וכו': כך מצאתי מוגה בכולהו באבי וכן הוא בירושלמי:
אכלה כסות או כלים משלם ח"נ: קשיא לי אמאי לא קתני אכלה בהמה מה שאין דרכה לאכול כגון כלב שאכל אימרי רברבי ושונרא דאכל תרנגולי דהוי רבותא טפי דאע"ג דאכילה גמורה היא ויש הנאה להזיקה אין משלם אלא ח"נ ועוד לעיל בפ"ק קתני הבהמה אינה מועדת לא ליגח ולא ליגוף ולא לישוך ולא לרבוץ ולא לבעוט ואמאי לא קתני ששה תמין וליתני אין מועדת לאכול בהמה שאין דרכה לאכול הלכך נ"ל לפ' הא דאמר לעיל האי כלבא דאכל אימרי ושונרא דאכל תרנגולי משונה הוא ולא מגבינן ביה בבבל אפחת שפיחתה המיתה קאמר דלא מגבינן בבבל אבל דמי הנבלה משלם אם אכל בחצר הניזק ואם בר"ה מה שנהנה דאכילה לא הוי שנוי דדרכם לאכול כל נבלות אפי' של בהמות גדולות והאי דקאמר האי כלבא דאכל לפי שאין דרכו להמית אלא לצורך אכילה ואע"ג דתחלת ההיזק היה שנוי מחייב על האכילה דהוי אורחיה עכ"ל הרא"ש ז"ל ועוד האריך ע"ש:
מצדי הרחבה משלם מה שהזיקה: אם הלכה ועמדה בצדי הרחבה אבל אם לא הלכה אלא החזירה ראשה מרחבה לצדה של רחבה ואכלה פירות אינה משלמת אלא מה שנהנית הואיל וגוף הבהמה קאי ברחבה דאורחה הוא להחזיר ראשה ושן בר"ה פטור כשמואל דהלכתא כותיה בדיני. ובגמ' בברייתא אכלה מתוך הרחבה משלמת מה שנהנית מצדי הרחבה משלמת מה שהזיקה דברי ר"מ ור' יהודה ר' יוסי ור' אלעזר אומרי' אין דרכה לאכול אלא להלך ומפ' בגמ' דאלפא ור' אושעיא איכא בינייהו פי' רש"י ז"ל דאמר אלפא לעיל בהמה שפשטה צוארה ואכלה מע"ג חברתה חייבת ודר' אושעיא דאמר בהמה הקופצת ואכלה מתוך הקופה חייבת ר"מ סבר מתוך הרחבה לעולם פטורה אלא לפי מה שנהנית ואפי' בדאילפא ור' אושעיא ואתא ר' יוסי למימר אין דרכה לפשוט צוארה על חברתה ואין דרכה לקפוץ מדרך ולאכול אלא להלך ואית ליה דאלפא ודר' אושעיא:
מפתח החנות: הן תריסי החנויות שמניחין לפני החנויות כשפותחין אותן ונותנין פירות תוס' ז"ל. ונלע"ד דלא זו אף זו קתני ברישא דכל בבא דאיכא רבותא טפי ודאי בפתח החנות לשלם דוקא מה שנהנית יותר מתוך הרחבה דהוי ממש שם בר"ה אע"ג דבסיפא דכל בבא הוי זו ואצ"ל זו. ועיין בשלטי הגבורים שהקשה דיש להפליא על מימוני שבפירוש המשנה פסק כרבא דמה שנהנית היינו דמי שעורים בזול ובמשנה תורה פסק כדברי רבא וג"כ כדברי רבה דמשלם דמי עמיר ולמאי דקשה כיצד פסק כדברי שני החולקים כבר תירץ על זה המגיד משנה וגם הכסף משנה:
יכין
הבהמה מועדת: תני שן ותני בהמה. לאתויי חיה, כדכתיב ושן בהמות אשלח בם, דהיינו חי', וקמ"ל דאף דלא כתוב בקרא, אפ"ה חייב ואפשר עוד דקמ"ל אף חי' שאין דרכה רק לאכול בשר:
לאכול פירות וירקות: אפילו אינם ראויי' לה רק ע"י הדחק [(שו"ע חו"מ, שצא)]:
אכלה כסות או כלים משלם חצי נזק: דמשונה הוא ודמי לקרן:
אבל ברשות הרבים פטור: דוביער בשדה אחר כ', מיהו בכסות וכלים חייב, דדינו כקרן:
אם נהנית משלם מה שנהנית: ובאכלה מאכל יקר, משלמת כמשקלו תבן, וי"א כמשקלו שעורים בזול, דהיינו שליש פחות משוויי'. ובאכלה דבר שרע לה, פטור לגמרי [שם]:
כיצד משלם מה שנהנית: ר"ל אימתי משלם כך. ונקט הך כיצד, לאשמעינן דגם צד רחבה ותוך חנות מקרי רשות ניזק:
מצדי הרחבה משלם מה שהזיקה: דהיינו כל הנזק, דכרשות בעלים דמי:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
רבינו חננאל |
הרשב"א |
תוספות רי"ד |
מאירי |
הריטב"א |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש