משנה בבא קמא ב
בבא קמא פרק ב', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר נזיקין • מסכת בבא קמא • פרק שני ("כיצד הרגל") • >>
פרקי מסכת בבא קמא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
כיצד הרגל מועדת לשבר בדרך הילוכה?
הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר.
היתה מבעטת, או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושיברה את הכלים, משלם חצי נזק.
דרסה על הכלי ושיברתו, ונפל על כלי ושברו, על הראשון משלם נזק שלם, ועל האחרון משלם חצי נזק.
התרנגולים מועדין להלך כדרכן ולשבר.
היה דליל קשור ברגליו, או שהיה מהדס ומשבר את הכלים, משלם חצי נזק.
כיצד השן מועדת לאכול את הראוי לה?
הבהמה מועדת לאכול פירות וירקות.
אכלה כסות או כלים, משלם חצי נזק.
במה דברים אמורים? ברשות הניזק.
אבל ברשות הרבים, פטור.
אם נהנית, [משלם] מה שנהנית.
כיצד [משלם] מה שנהנית?
אכלה מתוך הרחבה, משלם מה שנהנית.
מצדי הרחבה, משלם מה שהזיקה.
מפתח החנות, משלם מה שנהנית.
מתוך החנות, משלם מה שהזיקה.
הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושברו את הכלים, משלם נזק שלם, מפני שהן מועדין.
הכלב שנטל חררה והלך לגדיש, אכל החררה והדליק הגדיש, על החררה משלם נזק שלם, ועל הגדיש משלם חצי נזק.
איזה הוא תם, ואיזה הוא מועד?
מועד, כל שהעידו בו שלשה ימים.
ותם, משיחזור בו שלשה ימים, דברי רבי יהודה.
רבי מאיר אומר, מועד, שהעידו בו שלוש פעמים.
ותם, כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח.
שור המזיק ברשות הניזק כיצד?
נגח, נגף, נשך, רבץ, בעט, ברשות הרבים, משלם חצי נזק.
ברשות הניזק, רבי טרפון אומר נזק שלם, וחכמים אומרים חצי נזק.
אמר להם רבי טרפון, ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל ברשות הרבים, שהוא פטור, החמיר עליהם ברשות הניזק לשלם נזק שלם.
מקום שהחמיר על הקרן ברשות הרבים לשלם חצי נזק, אינו דין שנחמיר עליה ברשות הניזק לשלם נזק שלם?
אמרו לו, דיו לבא מן הדין להיות כנדון.
מה ברשות הרבים חצי נזק, אף ברשות הניזק חצי נזק.
אמר להם, אני לא אדון קרן מקרן, אני אדון קרן מרגל.
ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל ברשות הרבים, החמיר בקרן.
מקום שהחמיר על השן ועל הרגל ברשות הניזק, אינו דין שנחמיר בקרן.
אמרו לו, דיו לבא מן הדין להיות כנדון.
מה ברשות הרבים חצי נזק, אף ברשות הניזק חצי נזק.
אדם מועד לעולם, בין שוגג, בין מזיד, בין ער, בין ישן.
סימא את עין חבירו ושבר את הכלים, משלם נזק שלם.
כֵּיצַד הָרֶגֶל מוּעֶדֶת לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ?
- הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּהּ וּלְשַׁבֵּר.
- הָיְתָה מְבַעֶטֶת,
- אוֹ שֶׁהָיוּ צְרוֹרוֹת מְנַתְּזִין מִתַּחַת רַגְלֶיהָ,
- וְשִׁבְּרָה אֶת הַכֵּלִים,
- מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.
- דָּרְסָה עַל הַכְּלִי וּשְׁבָרַתּוּ,
- וְנָפַל עַל כְּלִי וּשְׁבָרוֹ,
- עַל הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם,
- וְעַל הָאַחֲרוֹן מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.
- וְנָפַל עַל כְּלִי וּשְׁבָרוֹ,
- הַתַּרְנְגוֹלִים מוּעָדִין לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּן וּלְשַׁבֵּר.
- הָיָה דְּלִיל [נ"א: דְּלִי] קָשׁוּר בְּרַגְלָיו,
- אוֹ שֶׁהָיָה מְהַדֵּס וּמְשַׁבֵּר אֶת הַכֵּלִים,
- מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק:
כֵּיצַד הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לֶאֱכֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ?
- הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לֶאֱכֹל פֵּרוֹת וִירָקוֹת.
- אָכְלָה כְּסוּת אוֹ כֵּלִים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.
- בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק;
- אֲבָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, פָּטוּר.
- אִם נֶהֱנֵית, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית.
- כֵּיצַד מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית?
- אָכְלָה מִתּוֹךְ הָרְחָבָה, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית.
- מִצִּדֵּי הָרְחָבָה, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה.
- מִפֶּתַח הַחֲנוּת, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית.
- מִתּוֹךְ הַחֲנוּת, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה:
הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּפְצוּ מֵרֹאשׁ הַגַּג וְשִׁבְּרוּ אֶת הַכֵּלִים,
- מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם,
- מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוּעָדִין.
- מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם,
- הַכֶּלֶב שֶׁנָּטַל חֲרָרָה וְהָלַךְ לַגָּדִישׁ,
- אָכַל הַחֲרָרָה וְהִדְלִיק הַגָּדִישׁ,
- עַל הַחֲרָרָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם,
- וְעַל הַגָּדִישׁ מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק:
- אָכַל הַחֲרָרָה וְהִדְלִיק הַגָּדִישׁ,
אֵיזֶה הוּא תָּם, וְאֵיזֶה הוּא מוּעָד?
- מוּעָד, כָּל שֶׁהֵעִידוּ בּוֹ שְׁלשָׁה יָמִים,
- וְתָם, מִשֶּׁיַּחֲזֹר בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים;
- דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
- וְתָם, מִשֶּׁיַּחֲזֹר בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים;
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- מוּעָד, שֶׁהֵעִידוּ בּוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים;
- וְתָם,
- כָּל שֶׁיְּהוּ הַתִּינוֹקוֹת מְמַשְׁמְשִׁין בּוֹ וְאֵינוֹ נוֹגֵחַ:
שׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק כֵּיצַד?
- נָגַח, נָגַף, נָשַׁךְ, רָבַץ, בָּעַט,
- בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
- מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.
- בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
- בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק,
- רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: נֶזֶק שָׁלֵם,
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: חֲצִי נֶזֶק.
- אָמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן:
- וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁהֵקֵל עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
- שֶׁהוּא פָּטוּר,
- הֶחֱמִיר עֲלֵיהֶם בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק,
- לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם;
- מָקוֹם שֶׁהֶחֱמִיר עַל הַקֶּרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
- לְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק,
- אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּחֲמִיר עָלֶיהָ בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק,
- לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם?
- וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁהֵקֵל עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
- אָמְרוּ לוֹ: דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן;
- מַה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חֲצִי נֶזֶק,
- אַף בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק חֲצִי נֶזֶק.
- אָמַר לָהֶם:
- אֲנִי לֹא אָדוּן קֶרֶן מִקֶּרֶן;
- אֲנִי אָדוּן קֶרֶן מֵרֶגֶל.
- וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁהֵקֵל עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
- הֶחֱמִיר בְּקֶרֶן;
- מָקוֹם שֶׁהֶחֱמִיר עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק,
- אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּחֲמִיר בְּקֶרֶן?
- אֲנִי לֹא אָדוּן קֶרֶן מִקֶּרֶן;
- אָמְרוּ לוֹ:
- דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן;
- מַה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חֲצִי נֶזֶק,
- אַף בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק חֲצִי נֶזֶק:
- דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן;
אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם,
- בֵּין שׁוֹגֵג, בֵּין מֵזִיד,
- בֵּין עֵר, בֵּין יָשֵׁן.
- סִמֵּא אֶת עֵין חֲבֵרוֹ וְשִׁבֵּר אֶת הַכֵּלִים,
- מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם:
נוסח הרמב"ם
(א) כיצד הרגל מועדת?
- לשבר כדרך הילוכה.
- הבהמה מועדת - להלך כדרכה ולשבר.
- היתה מבעטת,
- או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה,
- ושיברה את הכלים - משלם חצי נזק.
- דרסה על הכלי - ושיברתו,
- ונפל על כלי אחר - ושיברו,
- על הראשון - משלם נזק שלם,
- ועל האחרון - משלם חצי נזק.
- התרנגולין מועדין - להלך כדרכן ולשבר.
- היה דליל קשור ברגלו,
- או שהיה מחדס,
- ושיבר את הכלים - משלם חצי נזק.
(ב) כיצד השן מועדת?
- לאכל את הראוי לה.
- הבהמה מועדת - לאכל פירות או ירקות.
- אכלה כסות או כלים - משלם חצי נזק.
- במה דברים אמורים?
- ברשות הניזק.
- אבל ברשות הרבים - פטור,
- ואם נהנית - משלם מה שנהנית.
- כיצד משלם מה שנהנית?
- אכלה מתוך הרחבה - משלם מה שנהנית,
- מצידי הרחבה - משלם מה שהזיקה.
- מפתח החנות - משלם מה שנהנית,
- מתוך החנות - משלם מה שהזיקה.
(ג) הכלב והגדי -
- שקפצו מראש הגג,
- ושיברו את הכלים - משלמין נזק שלם,
- מפני שהן מועדין.
- כלב - שנטל את החררה,
- והלך לו לגדיש,
- אכל את החררה - והדליק את הגדיש,
- על החררה - משלם נזק שלם,
- ועל הגדיש - משלם חצי נזק.
(ד) איזה הוא תם?
- ואיזה הוא מועד?
- מועד - שהעידו בו שלשה ימים,
- ותם - משיחזור בו שלשה ימים,
- דברי רבי יהודה.
- רבי מאיר אומר:
- מועד - שהעידו בו שלשה פעמים,
- ותם - שיהיו התינוקות ממשמשין בו.
(ה) שור המזיק ברשות הניזק, כיצד?
- נגח, נגף, נשך, רבץ, בעט -
- ברשות הרבים - משלם חצי נזק.
- ברשות הניזק -
- רבי טרפון אומר: משלם נזק שלם.
- וחכמים אומרים: חצי נזק.
- אמר להם רבי טרפון:
- מה אם, במקום שהקל על השן ועל הרגל, ברשות הרבים - שהוא פטור,
- החמיר עליהן ברשות הניזק - לשלם נזק שלם,
- מקום שהחמיר על הקרן, ברשות הרבים - לשלם חצי נזק,
- אינו דין שנחמיר עליו, ברשות הניזק - לשלם נזק שלם?
- אמרו לו:
- דיו לבא מן הדין - להיות כנידון,
- מה ברשות הרבים - חצי נזק,
- אף ברשות הניזק - חצי נזק.
- אמר להם: אני לא אדון קרן מקרן - ואני אדון קרן מרגל,
- ומה אם, במקום שהקל על השן ועל הרגל, ברשות הרבים - החמיר בקרן,
- מקום שהחמיר עליהן, ברשות הניזק - אינו דין שנחמיר בקרן?
- אמרו לו:
- דיו לבא מן הדין - להיות כנידון,
- מה ברשות הרבים - חצי נזק,
- אף ברשות הניזק - חצי נזק.
(ו) אדם מועד לעולם -
- בין שוגג - בין מזיד,
- בין ער - בין ישן.
- סימא את עין חברו,
- ושיבר את הכלים - משלם נזק שלם.
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה בבא קמא, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב