משנה בבא קמא ב רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) כיצד הרגל מועדת?

לשבר כדרך הילוכה.
הבהמה מועדת - להלך כדרכה ולשבר.
היתה מבעטת,
או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה,
ושיברה את הכלים - משלם חצי נזק.
דרסה על הכלי - ושיברתו,
ונפל על כלי אחר - ושיברו,
על הראשון - משלם נזק שלם,
ועל האחרון - משלם חצי נזק.
התרנגולין מועדין - להלך כדרכן ולשבר.
היה דליל קשור ברגלו,
או שהיה מחדס,
ושיבר את הכלים - משלם חצי נזק.

(ב) כיצד השן מועדת?

לאכל את הראוי לה.
הבהמה מועדת - לאכל פירות או ירקות.
אכלה כסות או כלים - משלם חצי נזק.
במה דברים אמורים?
ברשות הניזק.
אבל ברשות הרבים - פטור,
ואם נהנית - משלם מה שנהנית.
כיצד משלם מה שנהנית?
אכלה מתוך הרחבה - משלם מה שנהנית,
מצידי הרחבה - משלם מה שהזיקה.
מפתח החנות - משלם מה שנהנית,
מתוך החנות - משלם מה שהזיקה.

(ג) הכלב והגדי -

שקפצו מראש הגג,
ושיברו את הכלים - משלמין נזק שלם,
מפני שהן מועדין.
כלב - שנטל את החררה,
והלך לו לגדיש,
אכל את החררה - והדליק את הגדיש,
על החררה - משלם נזק שלם,
ועל הגדיש - משלם חצי נזק.

(ד) איזה הוא תם?

ואיזה הוא מועד?
מועד - שהעידו בו שלשה ימים,
ותם - משיחזור בו שלשה ימים,
דברי רבי יהודה.
רבי מאיר אומר:
מועד - שהעידו בו שלשה פעמים,
ותם - שיהיו התינוקות ממשמשין בו.

(ה) שור המזיק ברשות הניזק, כיצד?

נגח, נגף, נשך, רבץ, בעט -
ברשות הרבים - משלם חצי נזק.
ברשות הניזק -
רבי טרפון אומר: משלם נזק שלם.
וחכמים אומרים: חצי נזק.
אמר להם רבי טרפון:
מה אם, במקום שהקל על השן ועל הרגל, ברשות הרבים - שהוא פטור,
החמיר עליהן ברשות הניזק - לשלם נזק שלם,
מקום שהחמיר על הקרן, ברשות הרבים - לשלם חצי נזק,
אינו דין שנחמיר עליו, ברשות הניזק - לשלם נזק שלם?
אמרו לו:
דיו לבא מן הדין - להיות כנידון,
מה ברשות הרבים - חצי נזק,
אף ברשות הניזק - חצי נזק.
אמר להם: אני לא אדון קרן מקרן - ואני אדון קרן מרגל,
ומה אם, במקום שהקל על השן ועל הרגל, ברשות הרבים - החמיר בקרן,
מקום שהחמיר עליהן, ברשות הניזק - אינו דין שנחמיר בקרן?
אמרו לו:
דיו לבא מן הדין - להיות כנידון,
מה ברשות הרבים - חצי נזק,
אף ברשות הניזק - חצי נזק.

(ו) אדם מועד לעולם -

בין שוגג - בין מזיד,
בין ער - בין ישן.
סימא את עין חברו,
ושיבר את הכלים - משלם נזק שלם.

הדף הראשי של משנה בבא קמא ב