קטגוריה:משלי ל יד
דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
דּוֹר חֲרָבוֹת שִׁנָּיו וּמַאֲכָלוֹת מְתַלְּעֹתָיו לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶרֶץ וְאֶבְיוֹנִים מֵאָדָם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
דּ֤וֹר ׀ חֲרָב֣וֹת שִׁנָּיו֮
וּֽמַאֲכָל֢וֹת מְֽתַלְּעֹ֫תָ֥יו
לֶאֱכֹ֣ל עֲנִיִּ֣ים מֵאֶ֑רֶץ
וְ֝אֶבְיוֹנִ֗ים מֵאָדָֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
דּ֤וֹר׀ חֲרָב֣וֹת שִׁנָּי/ו֮ וּֽ/מַאֲכָל֪וֹת מְֽתַלְּעֹ֫תָ֥י/ו לֶ/אֱכֹ֣ל עֲנִיִּ֣ים מֵ/אֶ֑רֶץ וְ֝/אֶבְיוֹנִ֗ים מֵ/אָדָֽם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
"מתלעותיו" - שניו הפנימיות
"ומאכלות" - סכיניםרלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"דור חרבות" - אף אם הדור ההוא שניו דומים לחרבות ומתלעותיו למאכלות, לאכול בהם את העניים לכלותם מן הארץ ולהשחית את האביונים מבני אדם, ר"ל אוכלים בכל פה ומשחיתים אביונים עד כי לא יחשבו מן בני אדם, וגדלה אם-כן רעתם עד מאוד, ואף אם כל אלה בהם, עם-כל-זה אל תלשן ביניהם.
מצודת ציון
"חרבות" - מלשון חרב.
"ומאכלות" - סכינים, כמו (בראשית כב): "ויקח את המאכלת".
"מתלעותיו" - הם השינים הפנימים, וכן (איוב כט): "מתלעות עול".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
דרך הפשוט
(יא-יג-יד) "דור" אשר "אביו יקלל", שכמו שהמלך בזה את יולדיו והורידם מכסאותם כן נהגו אחריו כל העם להבזות יולדיהם, וכן הוא "דור טהור בעיניו" הגם שלא רוחץ מצואתו ועושים כל התועבות, והם "דור אשר רמו עיניו" בגאוה וגאון דרך רע, והם "דור אשר חרבות שניו לאכל עניי הארץ" בענין שהם רעים וחטאים בין למקום בין לבריות בין במעשים בין במדות, וע"כ הענישם ה', כי.
ביאור המילות
"שניו, מתלעתיו". בהשנים תאחז החיה את הטרף, ובהמלתעות תאכלהו:תרגום מצודות: אף אם הדור ההוא שניו דומים לחרבות ומתלעותיו (השיניים הפנימיים) למאכלות (סכינים), לאכול בהם את העניים לכלותם מן הארץ ולהשחית את האביונים מבני אדם, ר"ל אוכלים בכל פה ומשחיתים אביונים עד כי לא יחשבו מן בני אדם, וגדלה אם-כן רעתם עד מאוד, ואף אם כל אלה בהם, עם-כל-זה אל תלשן ביניהם.
תרגום ויקיטקסט: - הדור הזה משחיז את שיניו כמו חרבות ואת מלתעותיו כמו מאכלות (סכינים), כדי לאכול עניים ולהאביד אותם מהארץ, לאכול אביונים ולסלק אותם מחברת בני האדם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ל יד.
הקבלות
מתלעות נזכרו גם ב(יואל א ו): "כִּי גוֹי עָלָה עַל אַרְצִי עָצוּם וְאֵין מִסְפָּר, שִׁנָּיו שִׁנֵּי אַרְיֵה וּמְתַלְּעוֹת לָבִיא לוֹ" וב(איוב כט יז): "וָאֲשַׁבְּרָה מְתַלְּעוֹת עַוָּל וּמִשִּׁנָּיו אַשְׁלִיךְ טָרֶף", ובשינוי גם ב(תהלים נח ז): "אלהים הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ ה'". בכל המקרים הביטוי מתאר רשע ואלימות.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ל יד"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.