קטגוריה:משלי יא כז

שוחר טוב הוא אדם המחפש דרכים להיות טוב יותר - במעשה (הגר"א), בדיבור (מדרש משלי) ובמחשבה (מצודות): אדם שקם כל בוקר עם שחר וחושב "איזה מעשה טוב אני יכול לעשות היום?", "איזה דברים טובים אני יכול להגיד על הזולת?", "מה הן התכונות הטובות של האנשים הטובים שמסביבי?".

והיפוכו - דורש רעה = אדם שחוקר וחושב "איזה מעשה רע אני יכול לעשות היום?".

ומדוע יבקש רצון בצלע הראשונה מנוגד לתבואנו בצלע השניה? נתייחס לשאלה לפי משמעויות שונות של המילה רצון:

שוחר טוב רוצה שיהיה טוב לכולם - שהחוטאים יחזרו בתשובה ושה' יתרצה ויסלח להם "מוכיח ומייסר אותם... חפץ שיהיה הקב"ה רוצה בם ומתפייס עמם" (רש"י), וגם מתפלל בעבורם: "המתפלל בעד רעיו, מבקש רצון ה' יתברך, ואמרו רבותינו ז"ל: המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה..." (ר' יונה גירונדי), "ודניאל היה שוחר ומתפלל למקום... כדי שירחם הקדוש ברוך הוא על ישראל, ועליו אמר שלמה שוחר טוב יבקש רצון" (שמות רבה טו ו);

ודורש רעה רוצה שיהיה רע לחוטאים, ולא אכפת לו אם יחזרו למוטב או לא, ועונשו יהיה שהרעה שהוא מאחל לאחרים תבוא על עצמו, והוא לא יבין "למה נענשתי - הרי אני צדיק והם רשעים?..."

- אולם, לפי פירוש זה, ההקבלה בין שני חלקי הפסוק אינה ברורה: מדוע יבקש רצון מנוגד לתבואנו?

שוחר טוב יבקש רצון = יזכה לחיבה מאת ה'; ודורש רעה יזכה ליחס שלילי - הרעה שהוא רוצה לעשות לאחרים תבואנו = תקרה לו עצמו.

חכמי המדרש פירשו שהכוונה, בפרט, לאדם שוחר טוב בדיבור: "אם ראית אדם שהוא מדבר טוב על חבירו, מלאכי השרת מדברין עליו טוב לפני הקב"ה" (מדרש משלי (בובר)). מפרשים אחרים פירשו באופן דומה בעולם המעשה (הגר"א) או המחשבה (מצודות).

- אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות המקובלת של המילה יבקש - יחפש או ידרוש.

א. שוחר טוב יבקש רצון = המשתדל לעשות את העולם טוב יותר, כאילו משתדל לעשות את רצון עצמו; והמשתדל לעשות את העולם רע יותר, בסופו של דבר הרעה תגיע גם אליו (ע"פ הגר"א); כי בסופו של דבר, העולם הוא גם שלו, ואם העולם יהיה טוב/רע יותר, גם לו יהיה טוב/רע יותר (ראו גם מרשות שאינה שלכם לרשות שהיא שלכם);

ב. שוחר טוב יבקש רצון = החפץ להיות טוב ולעשות מעשים טובים, צריך לעורר בעצמו את הרצון לעשות טוב, אבל הדורש רעה = הרוצה להיות רע ולעשות מעשים רעים, אינו צריך להתאמץ, כי הרעה תבואנו = תבוא אליו בקלות, "כי טבע האדם נוטה יותר אל הרע מאל הטוב... וכוחות החומר נשמעות יותר אל החושים ואל התאוות" (מלבי"ם; ודומה לזה כתב הגר"א).

ג. שוחר טוב יבקש רצון = הרוצה לעשות טוב לזולת, ישאל אותו מה רצונו ולא יחליט במקומו; עדיף לשאול מאשר לנסות להפתיע ולאכזב (אולם פירוש זה אינו מתאים להמשך הפסוק "ודורש רעה תבואנו").

חכמי התלמוד פירשו: "כל מי שאינו לא חיגר ולא סומא ולא פיסח, ועושה עצמו כאחד מהם - אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהן, שנאמר ודורש רעה תבואנו, ואומר (דברים טז) צדק צדק תרדוף" (ירושלמי פאה ח ח); כלומר: דורש רעה הוא אדם המחפש ומשתדל להוכיח כמה רע לו; ומכאן: שוחר טוב = אדם המחפש ומשתדל לראות כמה טוב לו.

ניתן להיווכח בהבדל בין האנשים הללו בעבודה עם נכים. ישנם שני סוגים של נכים:

יש כאלה שבכלל לא רוצים לראות את עצמם כנכים - הם מתביישים לקבל אחוזי נכות, ולא רוצים קיצבת נכות; הם רוצים רק להשתקם ולחזור לחיים נורמליים כמה שיותר מהר, הם נוטים לראות בנכות שלהם אתגר לניצחון עצמי, אתגר שרק מעצים אותם.

לעומתם ישנם אנשים, הרוצים לנצל את הנכות שלהם כמה שיותר - הם מתארים את הסבל שלהם בצורה מודגשת ומוגזמת, ולפעמים גם שקרית ממש, כדי לקבל כמה שיותר אחוזי נכות וקיצבאות; הם נהנים מהתלות בזולת ומתשומת הלב שהם מקבלים, ומשתדלים לקבע את מצבם על מנת להמשיך ולקבל תמיכה סיעודית, ואינם משתדלים לעשות כל מאמץ כדי להשתקם.

על הראשונים נאמר: שוחר טוב יבקש רצון - אדם, הרואה את הנקודות הטובות במצב שלו, מחפש ומעורר בעצמו את כוח הרצון. גם כאשר הוא חולה ונכה, הוא רואה את הצד החיובי, ומוצא בעצמו את הרצון להשתקם ולהשתפר.

ועל האחרונים נאמר: ודורש רעה תבואנו - אדם, הרואה את הנקודות הרעות במצב שלו, בסופו של דבר באמת יהיה לו רע, כי הוא לא יצליח להשתקם ולהשתפר (ע"פ גליה).