פתיחת התפריט הראשי

משלי יא ט: "בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ, וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ."

תרגום מצודות: בדברי חניפה, ישחית את רעהו המחניף לו, כי ילכדנו להימשך אחר דעתו; ובעבור דעת התורה, יוציאו הצדיקים מלבם דברי החונף, ואינם נמשכים אחריו.

תרגום ויקיטקסט: המדבר בפיו דברי חנופה, ונותן מחמאות שקריות לרעהו, גורם לו להיות מושחת ולהימנע מלתקן את מידותיו; אולם הצדיקים יודעים (מכירים היטב) את עצמם, את תכונותיהם הטובות והרעות, וכך נחלצים מסכנת השחיתות.

/ המדבר בפיו דברי חנופה ונותן מחמאות רבות לרעהו, כאילו מציב לו שַחַת (מלכודת), לוכד אותו וגורם לו לעשות כרצונו; אולם הצדיקים ענוים ומודעים לערכם האמיתי, לא מושפעים ממחמאות מוגזמות ונחלצים מהמלכודת.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יא ט.


דקויותעריכה

בפה חנף ישחית רעהועריכה

חנף הוא המנסה למצוא חן בעיני הזולת על-ידי ייפוי המציאות בדברי פיו. את מה בדיוק הוא מייפה?

1. מייפה אדם רע: מנסה למצוא חן בעיני אדם רע בכך שהוא מציג אותו כיפה וטוב יותר ממה שהוא באמת, נותן לו מחמאות שקריות ואינו מותח ביקורת על מעשיו הרעים. כך הוא גורם לרעהו להיות מושחת. רעהו עלול להאמין למחמאות השקריות ולחשוב שהוא באמת איש טוב, וכך גם יימנע מלתקן את חטאיו וגם עוד יוסיף עליהם חטא של גאוה (ר' יונה).

2. מייפה מעשה רע: מנסה למצוא חן בעיני רעהו בכך שאומר על מעשה רע כלשהו, שחברו מתאווה לעשות, שהוא בעצם מעשה טוב. כך הוא משחית את חברו ומסית אותו לעבירה (רש"י).

ישחיתעריכה

1. מלשון השחתה מוסרית, כמו (בראשית ו יב): "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ", כנ"ל;

2. מלשון מלכודת, כמו (תהלים ט טז): "טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ, בְּרֶשֶׁת זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם". המחמאות המוגזמות של החנף הן מלכודת שמטרתן ללכוד את השומע ולהטות את ליבו לעשות כדברי החנף.

ובדעת צדיקים יחלצועריכה

דעת היא היכרות קרובה. מה יודעים הצדיקים ואיך זה עוזר להם להיחלץ?

1. הצדיקים יודעים את עצמם, מכירים את עצמם מקרוב על כל המעלות והמגרעות שלהם. הם לא מאמינים לכל מחמאה שמישהו נותן להם כדי לנסות למצוא חן בעיניהם. כך הם נחלצים מההשחתה הנובעת ממחמאות שקריות (ר' יונה, וכן רמ"ד ואלי)

2. הצדיקים יודעים תורה, מכירים את האזהרות מפני הסתות ופיתויים (כגון בדברים יג), וכך נחלצים מהמלכודת (רש"י).

יחלצועריכה

1. בספרים שלנו הניקוד הוא יֵחָלֵצוּ בבניין נפעל, כלומר יחלצו את עצמם מנזקי החנופה;

2. אולם אפשר גם לפרש בשינוי ניקוד יְחַלְּצוּ בבניין פיעל: "ייתכן גם לפרש, ובדעת צדיקים ""יְחַלְּצוּ רעיהם, כי לא יחניפו להם, אבל הוכח יוכיחום ויורו אותם בדרך, בתעותם בתהו לא דרך" (ר' יונה).

הקבלותעריכה

1. פסוקנו מדבר על אדם המייפה את המציאות, כלומר נותן מחמאות שקריות.

2. אדם הנותן מחמאות אמיתיות אינו משחית את רעהו, אך הוא עדיין עלול לגרום לו נזק, (משלי כט ה): "גֶּבֶר מַחֲלִיק עַל רֵעֵהוּ - רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ עַל פְּעָמָיו"*.

3. דווקא אדם שמוכן למתוח ביקורת על רעהו כשצריך, בסופו של דבר ימצא חן בעיניו, (משלי כח כג): "מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי, חֵן יִמְצָא מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן"*.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/11-09