שמות רבה טו ו

<< · שמות רבה · טו · ו · >>

ו.    [ עריכה ]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (שיר ו, י) מי זאת הנשקפה כמו שחר ארבעה דברים של שבח יש כאן לישראל כנגד ארבע גליות שבארבע גליות שעמדו על ישראל לא כפרו בהקדוש ברוך הוא בגלות בבבל מנין שנאמר מי זאת הנשקפה כמו שחר נבוכדנצר היה משתחוה לשמש שנאמר (ישעי' יד, יב) איך נפלת משמים הילל בן שחר ודניאל היה שוחר ומתפלל למקום שנאמר (דניאל ו, יא) וכוין פתיחן ליה בעיליתיה נגד ירושלם ערב ובקר וצהרים ולמה היה שוחר ומתפלל כדי שירחם הקדוש ברוך הוא על ישראל ועליו אמר שלמה (משלי יא, כז) שוחר טוב יבקש רצון ונמצא להם האלהים בעת צרתם שנאמר (שם ח, יז) אני אוהבי אהב וגו' וכן מצינו שהשלך דניאל לגוב אריות לא ניזק שנאמר (דניאל שם, כג) אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא ולא חבלוני חנניה מישאל ועזריה הושלכו לכבשן האש ולא ניזוקו שנאמר (שם ג, כז) ושער ראשיהן לא התחרך וריח נור לא עדת בהון אלא האירו לעולם כשחר שהוא מאיר לעולם לפיכך הנשקפה כמו שחר ועשו לעובדי כוכבים להכיר להקדוש ברוך הוא ולקלסו שכן נבוכדנצר אמר כשיצאו חנניה מישאל ועזריה מן הכבשן (שם, כח) בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו (שם, כו) עבדוהי די אלהא עילאה וכן דריוש אמר כשנפל דניאל לגוב אריות (שם ו, כז) להוון זעין ודחלין מן קדם אלהא די דניאל די הוא אלהא חייא לכך כתיב מי זאת הנשקפה כמו שחר. יפה כלבנה בגלות מדי אתה מוצא בלילה אם אין הלבנה נראית ברקיע החשך בעולם ואין אדם יכול להלך אפילו תוך המדינה כיון שהלבנה נראית ברקיע הכל שמחין ומהלכין בדרך כך בימי אחשורוש שגזרו על ישראל להשמיד להרוג ולאבד ובאה אסתר והאירה לישראל שנאמר (אסתר ח, טז) ליהודים היתה אורה ושמחה לכך כתיב יפה כלבנה בגלות מדי ואם רצונך לידע שנדמית אסתר ללבנה כשם שהלבנה נולדה לשלשים יום כך אסתר אמרה (שם ד, יא) ואני לא נקראתי לבא אל המלך זה שלשים יום לפיכך יפה כלבנה בגלות מדי. ברה כחמה במלכות יון סנדריאוס אם אוליאוס חמה שמה והשמש גבור נקרא שנאמר (תהלים יט, ו) ישיש כגבור לרוץ אורח בתקופת תמוז מי יוכל לעמוד כנגד השמש הכל בורחים ממנו שנאמר (שם, ז) ואין נסתר מחמתו כך במלכות יון הכל ברחו ממנו ומתתיה הכהן ובניו עמדו באמונתו של הקדוש ברוך הוא וברחו מפניהם האוכלוסין של יון ונהרגו כולן וכן הקדוש ברוך הוא אומר להם (יואל ד, י) כתו אתיכם לחרבות ומזמרותיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני ואומר (שופטים ה, לא) כן יאבדו כל אויביך ה' וגו' לקיים מה שנאמר ברה כחמה. איומה כנדגלות באדום למה נקרא שמה איומה לפי שעומדת במלכות שיש לה אימה שנאמר (דניאל ז, ז) וארו חיוה רביעאה דחילה ואמתני ותקיפא מהו איומה כנדגלות אתה מוצא שנים עשר מזלות יש ברקיע כשם שאין השמים יכולין לעמוד חוץ משנים עשר מזלות כך אין העולם יכול לעמוד חוץ משנים עשר שבטים שנאמר (ירמי' לא, לה) אם ימושו החוקים וגו' איומה כנדגלות אין דגלים אלא צבאות שנאמר (במדבר ב, ג) דגל מחנה וצבאו ופקודיהם וכן דגלי השמים והמלאכים ודגלי הארץ ישראל צבאות השמים מלאכים שנאמר (דה"ב יח, יח) וכל צבא השמים עומדים וגו' צבאות הארץ ישראל שנאמר (שמות יב, מא) יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים ואדון שניהם הקדוש ברוך הוא וכשם שהכל יראים מן הקדוש ברוך הוא ומן המלאכים כך העובדי כוכבים היו יראים מישראל שנאמר (דברים כח, י) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' וגו' לכך נאמר איומה כנדגלות שדימה הקדוש ברוך הוא את ישראל למלאכים במלאכים נאמר (ישעי' ו, ב) שרפים עומדים ממעל לו ובישראל נאמר (דברים כט, ט) אתם נצבים היום המלאכים אומרים בכל יום קדוש קדוש קדוש וישראל אומרים אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב המלאכים נקראו אש דכתיב (תהלים קד, ד) משרתיו אש לוהט וישראל כמו כן דכתיב (עובדיה א, יח) והיה בית יעקב אש המלאכים מתחדשין בכל יום ומקלסין להקדוש ברוך הוא והן חוזרין לנהר אש שיצאו ממנו ושוב האלהים מחדשן ומחזירן כשם שהיו בראשונה שנאמר (איכה ג, כג) חדשים לבקרים כך ישראל משתקעין בעונות מיצר הרע שיש בגופן וחוזרין בתשובה והאלהים בכל שנה סולח לעונותיהם ומחדש לבם ליראתו שנאמר (יחזקאל לו, כו) ונתתי לכם לב חדש לכך כתיב איומה כנדגלות: