פתיחת התפריט הראשי

ביאור:משלי יא י

משלי יא י: "בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה, וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה."

תרגום מצודות: בטוב צדיקים תעלוץ (תשמח) קריה - כי משפיעים לזולתם מהטובה אשר חלק ה' להם; ובאבוד רשעים רינה - כי בעודם בחייהם הרעו לבריות.

תרגום ויקיטקסט: כאשר טוב לצדיקים - כל אנשי הקריה (העיר) עולצים ושמחים, כי הצדיקים חולקים מטובם לאחרים; וכן כאשר הרשעים אובדים - אנשי העיר מרננים וחוגגים, כי מעשי הפֶּשע פוסקים.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יא י.


דקויותעריכה

האם יש לברך ברכה מיוחדת כאשר רשעים מתים?עריכה

1. על-פי הפשט, הפסוק אינו אומר שצריך לשמוח כשרשעים אובדים, אלא רק שזהו המצב הטבעי, באופן טבעי כשאין רשעים בעיר תושבי העיר שמחים יותר.

2. אולם, המילה רינה מציינת לא רק שמחה אלא גם ביטוי חיצוני-מילולי לשמחה; לפי זה, ייתכן שהיה ראוי לקבוע ברכה שמברכים בכל פעם שאדם רשע מת ואובד מן העולם, או מגורש מן העיר. אולם, השמחה היא לא על האבדן עצמו אלא על השיפור במצב האנושות, והשיפור לפעמים מתגלה רק לאחר זמן רב ובאופן הדרגתי, ולכן קשה לקבוע נקודה מדוייקת שבה צריך לברך.

עם זאת, לענ"ד אפשר לברך את הברכה שתיקנו חז"ל על מוות של כל אדם - "ברוך דיין האמת". הרי לדברי חז"ל "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה", ומכאן גם להיפך - "חייב אדם לברך על הטובה כשם שהוא מברך על הרעה".

כל מוות, גם של צדיק וגם של רשע, מבטא את מידת הדין, וברכת "ברוך דיין האמת" מבטאת את שמחתם של הצדיקים, השמחים כשנעשה צדק בעולם, (משלי כא טו): "שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן"*.

הקבלותעריכה

בפסוקים אחרים נאמר, שאסור לשמוח לאיד, אסור לשמוח על צרה וסבל הנגרמים לאחרים. אולם בפסוק שלנו, השמחה היא על השיפור האובייקטיבי במצבה של העיר, ולא על סבלם של הרשעים.

המילה רינה מקשרת בין פסוק זה לפסוק שנאמר לאחר מותו של אחאב הרשע, (מלכים א כב לו): "וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לֵאמֹר 'אִישׁ אֶל עִירוֹ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ'", וכך אמרו חכמי התלמוד: "באבוד רשעים רינה = באבוד אחאב בן עמרי רינה" (בבלי סנהדרין לט:). בפסוק זה מפורש, שהשמחה לא היתה על המוות והסבל שנגרם לאחאב, אלא על כך שהמלחמה - שהוא פתח בה - נסתיימה עם מותו, והלוחמים יכלו לחזור בשלום איש אל עירו ואיש אל ארצו; מכאן ניתן להסיק גם לגבי הפסוק שלנו, שהשמחה המתוארת בו אינה שמחה לאידו של הרשע, אלא שמחה על שיפור אובייקטיבי במצב החברה.

הביטוי רינה קשור לשלום, שקט וחופש גם בפסוקים נוספים:

  • (ישעיהו יד ז): "נָחָה שָׁקְטָה כָּל הָאָרֶץ, פָּצְחוּ רִנָּה"
  • (ישעיהו לה י): "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה"
  • (ישעיהו מד כג): "רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה', הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ, כִּי גָאַל ה' יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר"
  • (ישעיהו מח כ): "צְאוּ מִבָּבֶל בִּרְחוּ מִכַּשְׂדִּים, בְּקוֹל רִנָּה הַגִּידוּ הַשְׁמִיעוּ זֹאת הוֹצִיאוּהָ עַד קְצֵה הָאָרֶץ אִמְרוּ גָּאַל ה' עַבְדּוֹ יַעֲקֹב"
  • (ישעיהו מט יג): "רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ יפצחו[וּפִצְחוּ] הָרִים רִנָּה, כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם"
  • (ישעיהו נא יא): "וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם, עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה"
  • (ישעיהו נד א): "רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה, פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא חָלָה, כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה'"*
  • (ישעיהו נה יב): "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף"

כך הדבר גם בפסוקים נוספים המתארים שמחה לאחר אבדן רשעים: ראו במאמר "שמחת ניצחון בתנ"ך ובהסטוריה".

בספר תהלים נאמר בפירוש, שיש לברך את ה' כשאין יותר רשעים, (תהלים קד לה): "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם; בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה', הַלְלוּ יָהּ!"; אולם המפרשים נחלקו, אם הפסוק מתאר מצב שבו הרשעים עצמם אובדים, או שרק רשעתם אובדת והם הופכים לצדיקים; ראו במאמר "חוטאים או חטאים".

ראו עוד במאמר "לשמוח או לא - סיכום הדעות".




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/11-10