קטגוריה:משלי יא כח
בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
בּוֹטֵ֣חַ בְּ֭עׇשְׁרוֹ ה֣וּא יִפּ֑וֹל
וְ֝כֶעָלֶ֗ה צַדִּיקִ֥ים יִפְרָֽחוּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
בּוֹטֵ֣חַ בְּ֭/עָשְׁר/וֹ ה֣וּא יִפֹּ֑ל וְ֝/כֶ/עָלֶ֗ה צַדִּיקִ֥ים יִפְרָֽחוּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רלב"ג
"בוטח בעשרו". מי שיבטח בעשרו ולזה יחשב להתגדל ולהתנשא על האנשים הוא יפול כי אין ראוי לבטוח כי אם בש"י וכמו העלה שיצא תחתיו הפרח כן יפרחו הצדיקים לעשות פרים אשר יבטחו בו מהש"י:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הוא יפול" - ולא יועיל לו עשרו. אבל הצדיקים, הבוטחים בה', יפרחו כעלי האילן.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"בוטח בעשרו הוא יפול", ממליץ עניני האדם במשל עץ פרי, שפריו הוא פרי הנפש לתורה ולתעודה, אם יעסוק בתורה ויעבוד את ה', אז צדיק כתמר יפרח ופריו יתן בעתו, והקנינים החיצונים שהוא העושר דומה כעלים השומרים את הפרי ומגינים עליו, כך יגינו עליו בל יטרידנו צרכיו ומחייתו מתורת ה' ועבודתו, אבל מי "שבוטח בעשרו" לבד וחושב שהוא העקר, "הוא יפול" כנפול עלה מגפן, כי העלים שאין פרים בה אינם כלום, אבל "צדיקים יפרחו כעלה", ר"ל שיפרחו ויוציאו פרח וציץ שזה התחלת גידול הפרי, ר"ל שיעשו פרי קדש הלולים לחכמה ולדעת, והעושר הוא כעלה הסובב את הפרח ומגין עליו שיתקיים הפרי ע"י העלה והעלה יסובב ויקיף את הפרי:
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
(משלי יא כח): "בוטח בעשרו הוא ייפול" - באותו עושר, כמו שנשאמר (קהלת ה יב): "יש... עושר שמור לבעליו לרעתו", כי העשיר - עשרו עיקר, ולכן, כאשר תיפול העשירות, שכן דרך [העושר] לחזור תמיד, כמו שאמרו (תלמוד בבלי שבת קנא ב): "גלגל הוא שחוזר בעולם", אז גם "הוא ייפול", כי העיקר שלו נפל.
"וכעלה צדיקים יפרחו" - אבל הצדיקים, להם העושר רק כעלה של אילן, ואינו עיקר. ודרך העלה, אף על פי שנפל בימות הגשמים, אחר כך בימות החמה חוזר ופורח כמו שהיה. ולכן, הצדיקים, אף על פי שנפלו כעלה, יפרחו ויעמדו, וכמו שנאמר (משלי כד טז): "כי שבע יפול צדיק וקם".
קיצור דרך: gra281128
תרגום מצודות: בוטח בעשרו - הוא יפול, ולא יועיל לו עשרו; אבל הצדיקים, הבוטחים בה', יפרחו כעלי האילן.
תרגום ויקיטקסט: אדם עשיר אשר בטוח שעושרו יישאר תמיד איתו, ובטוח שעושרו יגן עליו מכל צרה, הוא ייפול ויתייאש אם עושרו יאבד; אולם אנשים עשירים המתייחסים לעושרם כאל עלה נידף, מודעים לכך שהם עלולים להפסיד אותו ואינם סומכים עליו, הם צדיקים והם יפרחו וישגשגו גם אם יאבדו את עושרם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יא כח.
דקויות
מה הניגוד בין חצאי הפסוק?
1. בוטח בעושרו הוא ניגוד של צדיקים - "ואנו נלמד מכאן, שהבוטח בעושרו הוא רשע, והרי עצם בטחונו בעושרו היא מידה של רשע. וכן נלמד מהתקבולת על הצדיקים, שעניים הם, ושאין הם בוטחים אלא באלהים - והבטחון באלהים הרי הוא מידה של צדיקים" (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 247). לפי זה, הנפילה של הבוטח בעושרו היא חומרית - מכיוון שהוא רשע ובוטח בעוצם ידו, ה' יעניש אותו ויפילו ממעמדו.
2. בוטח בעושרו הוא ניגוד של כעלה - האדם הסומך על עושרו כגזע-עץ שאפשר להישען עליו הוא ניגודו של האדם המתייחס לעושרו כאל עלה נידף ברוח: "העשיר - עשרו עיקר, ולכן, כאשר תיפול העשירות... אז גם הוא ייפול, כי העיקר שלו נפל... אבל הצדיקים, להם העושר רק כעלה של אילן, ואינו עיקר. ודרך העלה, אף על פי שנפל בימות הגשמים, אחר כך בימות החמה חוזר ופורח כמו שהיה. ולכן, הצדיקים, אף על פי שנפלו כעלה, יפרחו ויעמדו..." (הגאון מווילנה). לפי זה, הנפילה של הבוטח בעושרו היא נפשית - כשהעושר שלו נופל, הוא נופל ברוחו ומתייאש. אולם הצדיקים מתייחסים לכספם לא כאל גזע אלא כאל עלה, שהוא עדין ורופף ואי אפשר להישען עליו. לכן, גם כשהעושר נופל, כמו עלה הנושר מהעץ, הם לא מתייחסים לנפילה כאל "סוף העולם" אלא כאל הזדמנות להתחלה חדשה, ולכן יפרחו.
מה זה וכעלה צדיקים יפרחו?
1. לפי רוב הפירושים "וכמו העלה, שיצא תחתיו הפרח, כן יפרחו הצדיקים לעשות פרים" (רלב"ג), או "יפרחו כעצי האילן" (מצודת דוד).
- אולם, העלה אינו פרח ואינו עץ; לפי פירושים אלה היה ראוי לכתוב "וכעץ צדיקים יפרחו" או "וכפרח צדיקים יפרחו" וכד'.
2. לכן לענ"ד המילה כעלה היא ניגוד של ייפול, ומציינת עליה מעלה מעלה: "ככל הלשונות שעניינן צמיחה, מציין הפועל פרח לא רק את הפריחה במובן המצומצם, אלא גם גדילה והתרוממות... הצדיקים יעלו מעלה מעלה... עלה זה אינו אלא כלל העלים שבגבהי האילן. במרומים הם ורעננים; הצדיקים יהיו כמוהם" (אברהם אהוביה, שם).
הקבלות
נפילתו של הרשע ופריחתו של הצדיק מתוארת במשל דומה גם ב(תהלים א ג): "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ, וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ", וכן ב(תהלים עב ז): ""יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק... וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ". אולם במקום אחר הצדיק נמשל דווקא לעץ, (תהלים צב יג): "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה".
גם נפילתו של הבוטח באדם ופריחתו של הבוטח בה' מתוארת במשל דומה ב(ירמיהו יז ח): "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא ירא[יִרְאֶה] כִּי יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי".
גם בספר משלי ישנם שני פסוקים המתארים את בטחונו של העשיר בהונו (משלי יח11, משלי י15).
חכמי המדרש מצאו דוגמאות לפסוק זה באירועים תנ"כיים:
1. "בוטח בעשרו הוא יפול - זה המן, וכעלה צדיקים יפרחו - זה מרדכי ואסתר".
2. "בוטח בעשרו הוא ייפול - זה קורח, וכעלה צדיקים יפרחו - זה משה וסנהדרין" (מדרש משלי (בובר)).
ראו עוד: חסרונות של עושר.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי יא כח"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.