מפרשי רש"י על ויקרא כה כט


<< | מפרשי רש"י על ויקראפרק כ"ה • פסוק כ"ט | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כב • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לח • מ • מא • מד • מה • מז • נג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא כ"ה, כ"ט:

וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יִמְכֹּ֤ר בֵּית־מוֹשַׁב֙ עִ֣יר חוֹמָ֔ה וְהָיְתָה֙ גְּאֻלָּת֔וֹ עַד־תֹּ֖ם שְׁנַ֣ת מִמְכָּר֑וֹ יָמִ֖ים תִּהְיֶ֥ה גְאֻלָּתֽוֹ׃


רש"י

"בית מושב עיר חומה" - בית בתוך עיר המוקפת חומה מימות יהושוע בן נון (ת"כ).

"והיתה גאלתו" - לפי שנאמר בשדה שיכול לגאלה משתי שנים ואילך כל זמן שירצה, ובתוך שתי שנים הראשונים אינו יכול לגאלה - הוצרך לפרש בזה שהוא חילוף, שאם רצה לגאול בשנה ראשונה גואלה, ולאחר מכאן אינו גואלה.

"והיתה גאלתו" - של בית.

"ימים" - ימי שנה שלימה קרויים ימים, וכן (בראשית כד): "תשב הנערה אתנו ימים".


רש"י מנוקד ומעוצב

בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה – בַּיִת בְּתוֹךְ עִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (ספרא פרשתא ד,א; ערכין ל"ב ע"א).
וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּשָׂדֶה שֶׁיָּכוֹל לְגָאֳלָהּ מִשְׁתֵּי שָׁנִים וָאֵילַךְ כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה, וּבְתוֹךְ שְׁתֵּי שָׁנִים הָרִאשׁוֹנִים אֵינוֹ יָכוֹל לְגָאֳלָהּ, הָצְרַךְ לְפָרֵשׁ בָּזֶה שֶׁהוּא חִלּוּף: שֶׁאִם רָצָה לִגְאוֹל בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה גּוֹאֲלָהּ, וּלְאַחַר מִכַּאן אֵינוֹ גוֹאֲלָהּ.
וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ – שֶׁל בַּיִת.
יָמִים – יְמֵי שָׁנָה שְׁלֵמָה קְרוּיִים "יָמִים", וְכֵן: "תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָה אִתָּנוּ יָמִים" (בראשית כד,נה).

מפרשי רש"י

[מב] בית מושב עיר חומה בית בתוך עיר המוקפת חומה וכו'. אבל אין פירושו שימכור לו בית מושב או עיר חומה, אלא בית שבתוך עיר חומה. ומה שאמר 'המוקפת חומה מימות יהושע', בתורת כהנים; "עיר חומה", המוקפת חומה מימות יהושע בן נון. ונראה דדרשו כך, מדמרבינן (ערכין סוף לב.) מדכתיב (פסוק ל) "אשר לא חומה" באל"ף, וקרינן בוי"ו, אף על גב שאין לו חומה עכשיו, כיון שהיה לו קודם לכן, יש לעיר דין עיר חומה. והשתא מה סברא היא זאת שיהיה לה דין עיר חומה אם היה לפני כמה שנים חומה, אלא רוצה לומר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון, דכיון דבקרא נמנה העיר הזאת בערי חומה, נשאר לה חשיבות זה, ואינה יוצאת מכלל עיר חומה, אף על גב שאין לה חומה. אבל אם לא תליא ביהושע בן נון, רק מתי שנעשה לה חומה, אם היה לה חומה שנה ואחר כך לא היה לה חומה, וכי יהיה לה דין עיר חומה, כן נראה לי. ומדכתיב "מושב עיר חומה", למדו (ערכין סוף לג ע"ב) דוקא הוקף ואחר כך נתיישבה, שכן משמע שנתישבה תוך עיר חומה (רש"י שם), אבל נתיישבה ואחר כך הקיפוה לא קרינן בה "מושב עיר חומה", דמשמע דנתיישבה ואחר כך הקיפוה:

[מג] לפי שנאמר בשדה שיכול לגאלה כו'. נתבאר למעלה גבי שדה (אות כו):

[מד] והיתה גאולתו של בית. אבל אין פירושו גאולה של מוכר, דאם כן הוי למכתב בתריה 'ואם לא יגאל', אבל "אם לא יגאל" לשון נפעל - על כרחך אבית קאי: