מפרשי רש"י על ויקרא כה ד


| מפרשי רש"י על ויקראפרק כ"ה • פסוק ד' | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כב • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לח • מ • מא • מד • מה • מז • נג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא כ"ה, ד':

וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֑ה שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר׃


רש"י

"יהיה לארץ" - לשדות ולכרמים

"לא תזמר" - שקוצצין זמורותיה ותרגומו לא תכסח ודומה לו (ישעיהו לג) קוצים כסוחים (תהלים פ) שרופה באש כסוחה


רש"י מנוקד ומעוצב

יִהְיֶה לָאָרֶץ – לַשָּׂדוֹת וְלַכְּרָמִים.
לֹא תִזְמֹר – שֶׁקּוֹצְצִין זְמוֹרוֹתֶיהָ. וְתַרְגּוּמוֹ "לָא תִכְסָח", וְדוֹמֶה לוֹ "קוֹצִים כְּסוּחִים" (ישעיהו לג,יב), "שְֹרֻפָה בָאֵשׁ, כְּסוּחָה" (תהלים פ,יז).

מפרשי רש"י

[ה] לשדות ולכרמים. לא כמשמעותו, שאם כן יהיה אסור לחפור בארץ שיחין ומערות, וזה אינו, דהא חרישה וזריעה דוקא אסר:

[ו] שקוצצין זמורות. פירוש, כי לשון "תזמור" מלשון זמורה, והכתוב רוצה לומר שקוצצין זמורותיה, שכן תמצא בהרבה מקומות "ודשנו את המזבח" (במדבר ד', י"ג) יסירו את הדשן (רש"י שם), והכי נמי "לא תזמור" שקוצצין זמורותיה. והתרגום שתרגם 'לא תכסח', לא שיסבור שלשון "תזמור" הוא לשון כריתה, אלא שתרגם את הענין. וכי תימא, מנא לן לפרש שקוצצין זמורותיה, שמא פירושו נטיעת זמורות, דהשתא יהיה "לא תזמור" כמשמעותו, שלא ליטע זמורות, ויש לומר, דכיון דכתיב "כרמך לא תזמור", משמע שכבר הוא כרם, ולא תזמור אותו. והשתא אתא שפיר דלא פירש (רש"י) לעיל על "שש שנים תזמור כרמך" (פסוק ג) מידי, דיש לפרש (תזרע) ["תזמור"] לשון נטיעה, שהוא נוטע כרם, כדכתיב (בראשית ט', כ') "ויטע כרם", כאשר נוטע זמורות הוא נעשה כרם, אבל כאן דכתיב "כרמך לא תזמור" שמע מינה דכבר הוא כרם, ואמר הכתוב "לא תזמור", על כרחך פירושו שקוצצין זמורותיה: